יעקב א. לוסטיגמן
היום בבוקר הגיע אלינו לכולל יהודי יקר, אברך חשוב, שדיבר איתי על איזשהו עלון שנחשב פופולארי מאוד בבתי הכנסת. עלון של חיזוק עם רעיונות על פרשת השבוע, סיפורים ועוד. ממש עלון איכותי ומשובח.
תוך כדי הדיבור הוא מספר לי שאת העלון הזה מוציא נכד של אחותו, בחור שבא מבית לא הכי דתי בעולם, והפך לחרדי. אני מברר לשמו ומתברר לי שהוא בא מהמדרשיה ללימודי יהדות שאנחנו מפעילים ברמת גן.
הבחור הזה בא מבית מאוד חלש. שמרו מצוות אבל ברמה מאוד נמוכה. הוא הגיע עם שני חברים למדרשיה שלנו, כדי ללמוד 'תלמוד' לבחינות בבגרות. אני ניגשתי אליהם פעם ופעמיים, שאלתי אם הם צריכים עזרה, אבל הם דחו את הניסיונות שלי לעזור להם. אמרו שהם מסתדרים לבד.
ניסיתי כמה פעמים ללא הצלחה, עד שהחלטתי שאני אתחכם איתם. ראיתי איזו גמרא הם לומדים, ופשוט זרקתי להם שאלה על הגמרא. הם ענו לי תירוץ ואני דחיתי אותו, וכך אני דוחה עוד ועוד הסברים שהם מנסים לענות לי, ותוך כדי אנחנו נכנסים לשיחה. מאז כבר נהיינו חברים, ולאט לאט התחלתי לקרב אותם. אמרתי להם, למה אתם לומדים בתיכון? למה שלא תיכנסו לישיבה קדושה, מקום שבו תוכלו להתקדם משמעותית בלימוד התורה…
הם התחילו לענות לי שהחרדים הם ככה וככה, ואני התווכחתי איתם, שאלתי אותם שאלות על ההשקפה שלהם, הם חזרו למחרת עם תשובות ששמעו מהמורה שלהם בתיכון, ועם עוד שאלות על ההשקפה שלנו, אני עניתי ושאלתי אותם שאלות חדשות, וכך התגלגלתי איתם שבועות על גבי שבועות, עד שהם סיפרו לי שאצלם בתיכון כל התלמידים מתעניינים בי, ורוצים שאבוא לדבר איתם.
באתי לתיכון, אבל השומר לא הסכים להכניס אותי בלי אישור של ההנהלה. המנהל כבר שמע עוד קודם לכן שיש איזה חרדי 'מסית ומדיח'… לא נתנו לי להיכנס, אבל כל התלמידים התאספו ליד הגדר כדי לדבר איתי. בסופו של דבר הזמנתי אותם אלינו למדרשיה, וב"ה מהקבוצה הזאת יצאו עשרה בחורים שחזרו בתשובה שלמה, נכנסו לישיבות והקימו בתים חרדיים לכל דבר.
אחד מהם הוא האברך היקר הזה שמוציא את העלון הנפלא. כך זכיתי שמזיכוי הרבים של עשרה בחורים, יצא לי לפחות אחד שמזכה עוד אלפים רבים. זה מה שנקרא 'בונוס' בעבודה…