תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ (דברים יח, יג)
אוירה פייסנית, הרגעת רוחות וויתור, נראים לעתים, מעשה מקומי וקטן, רק בטווח של שנים ניתן להיווכח עד כמה מכריעה השפעתם. בספר "שירת הלב" מתוארים חייו של הרב ישראל ברגשטיין זצ"ל. אדם אחד, חייכן ונעים הליכות, רגוע ושופע שלוה, שבתכונות נפשו זכה לקחת חלק באחד המפעלים הגדולים ביותר, ששינו את פניה של אמריקה והפכוה למקום תורה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה הצליח הגאון הנודע רבי אהרן קוטלר זצ"ל להימלט על נפשו ולהגיע לארצות הברית. כבר באירופה יצא שמעו כגאון אדיר, עילוי מבריק, בעל יוזמה ומעוף מחשבה, ובעל נחישות אדירה לפעול ולעשות ככל שידרש עבור כלל ישראל, וכאשר נודע דבר בואו, הזדרזו בני ישיבה ניו-יורקית אחת להציע לו את משרת ראש הישיבה.
הישיבה היתה קטנה במספר תלמידיה – עשרה בלבד, בכל זאת קבל רבי אהרן את ההצעה, כשהוא מתנה את הסכמתו בתנאי אחד, שכל בני הישיבה ישתכנו מחדש בעיירה לייקווד. הם קבלו עליהם את התנאי והפכו לתלמידיו. אלא, שלא הכל היה כל כך חלק ופשוט. מלבד ההסכמה על קבלתו לראש ישיבה ועל מעבר ללייקווד, לא הסכימו ביניהם אותם עשרה תלמידים בשום עניין כמעט. הם היו עשרה עולמות שונים לחלוטין, ולא השתוו הדעות ביניהם. כל אחד הביא עמו השקפת עולם מבית מדרש אחר, ויכוחים רבים התקיימו על כל עניין מהנהגת הישיבה. במצב הקיים לא היה שייך לתפקד בכלל, והמקום עמד על סף פיצוץ והתפרקות.
אחד מן הבחורים הללו היה ישראל ברגשטיין. בנועם הליכותיו ידע תמיד להרגיע את הרוחות. הוא השכיל להסתדר עם כולם והצליח ליצור אוירה שבה כל אחד יוכל לקבל את דעתו של השני. הוא טרח לדבר עם כל אחד ולשכנע אותו, שהמגמה החשובה ביותר שצריכה לעמוד לפניו היא האחדות, וכדאי לוותר על עניינים פעוטים, יחסית, כדי להשיג את המטרה המרוממת והנשגבה של יצירת ישיבה שהיא חטיבה אחת.
בזכותו – העיד המשגיח הצדיק רבי נתן וכטפוגל זצ"ל – לא רק שנמנעה התפרקות הישיבה, אלא שהיא גם הלכה והתפתחה יותר ויותר!
ועתה, שוו בנפשכם את משמעות הדברים – ישיבת לייקווד גדלה עד כי הפכה לישיבה הגדולה ביותר באמריקה כיום. בוגרי הישיבה נעשו רבנים, ראשי ישיבות ומחנכים הפועלים בכל העולם כולו. סניפים של "בית מדרש גבוה" שבלייקווד נפתחו בערים מרובות, והחניכים בכל הסניפים מונים אלפים מרובים.
אי אפשר להעריך ולאמוד את התועלת העצומה שהגיעה על ידי ישיבה זו לעולם התורה והיהדות! וכל זאת – לזכותו יחשב! מה היה קורה בלעדיו? האם היתה הישיבה המפורקת באותה תקופה מעורערת מסוגלת להיבנות מחדש? אף בהתחשב בנחישותו ובכוחותיו של רבי אהרן קוטלר זצ"ל, אין ספק כי מוסד מתפרק מהוה מכה קשה לעומד בראשו.
יוצא, אפוא, שתכונותיו הנוחות של רבי ישראל ברגשטיין לא רק היו בעלות השפעה – אלא שינו, בפועל, את פני ההיסטוריה של יהדות אמריקה. חיוכו השקט הניב פרות וזכויות שאין להם סוף!
כדאי לזכור זאת בכל מצב של התפרצות 'מתח גבוה' – מסיים הכותב – הישאר שקט, רגוע ונינוח! אל תריב! יתכן שאתה עומד להפסיד בריבך, הרבה יותר ממה שאתה מסוגל להרוויח! רגיעה מולידה אחדות, וביכלתה להביא במשך הזמן תועלת מרובה. לעולם לא תוכל לדעת מראש, להיכן יובילו הדברים. לעולם לא תוכל לצפות שחיוך קטן יוכל לשנות את פני ההיסטוריה!
(אדרבה תן בליבנו)