אודות פורים בחיפה
הנני פונה בבקשה לכל היודע דבר, או יודע על מי שיוכל לדעת בהקשר להלכה והמנהג בענין פורים בחיפה, האם דינה כפרזים בי"ד אדר, או שנידונת כעיר מסופקת לנהוג גם בט"ו.
בחודשים האחרונים ערכתי בירור גדול בענין קביעת יום הפורים בחיפה ונתגלו לי פרטים לא ידועים, אך עדיין לא כל הפרטים ידועים ומחוורים כשמלה, הן לגבי המנהג הישן בחיפה מלפני כשמונים-כתשעים שנה ומעלה, הן לגבי מנהג הרבנים ובתי כנסיות מסויימים מלפני כחמישים שנה ומעלה, והן לגבי ההתייחסות של הרבנים לנידון, אשמח לקבל כל מידע בנושא.
כמי כן אודה למי שיוכל להחכימני על מקורותיו של הגרי"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל בלוח לא"י, בענין ערי הספיקות בארץ ישראל, ועל ההתייחסות של גדולי ישראל לערי הספיקות ולממצאים הארכיאולוגיים, נא לתקשר למס': 0527131376, מייל: [email protected]
לזיכוי הרבים
ניתן לקבל אצלנו עשרות פרוספקטים צבעוניים ומפוארים חינם, בגודל 4A לבתי מדרש, כוללים, ישיבות, תתי"ם וכו', המדברים בנושאים החשובים של קדושת בית המדרש ושתיקה כל התפילה קריאת התורה ובן גברא לגברא וכן בנושאים של קר"ש ותפילה בזמנה, תפילה בציבור וההגעה בזמן וכו'. לקבלת המודעות בחינם נא להתקשר למס' פלפון 053-31-99990 או לשלוח בקשה למייל A0573199990 @gmail.com נשלח לכם את בל"נ בדואר.
בכבוד רב
חברת מקדשי תיראו
קרית בעלזא ירושלים
לתועלת הציבור
רציתי להתריע בענין עגלות ילדים. כאשר יורדים מהאוטובוס ומורידים את העגלה קודם כלומר קדימה. זו סכנת נפשות ממש. יותר פשוט ופחות מסוכן להוריד את העגלה ברברס…
מעט התחשבות
כאמא שעולה הרבה עם צאצאי לאוטובוס עירוני, ברצוני לבקש מכל הנוסעים הנכבדים להרבות במידת החסד, ובקלות יחסית לעזור ליהודים אחרים, על ידי שיכנסו לעומק האוטובוס, במידה ויש שם מקום.
באמצע האוטובוס יש רווח, בו אפשר להחנות עגלות, אך כאשר עומדים בו אנשים – אין אפשרות לעשות זאת, לכן לעיתים אמהות מסורות לא מצליחות לעלות לאוטובוס ונאלצות בצער לחכות בתחנה לאוטובוס הבא, שכנראה גם הוא יהיה מלא, ולהיאלץ בחוסר ברירה ללכת מרחקים גדולים ברגל, או לעלות בצורה מאוד לא נוחה. לא פעם גם נוסעים אחרים לא מצליחים לעלות, כי המעבר חסום שלא לצורך, בעוד שבפנים יש מקום.
גם כאשר האם עולה היא רוצה להחזיק את העגלה כדי שלא תתהפך, כי לצערנו היו יותר מדי דברים לעולם שאוטובוסים קפצו והסתובבו וילדים נפגעו מנפילות – אך כל המקומות הסמוכים לרווח באמצה תפוסים, בעוד שבפנים יש מקומות פנויים, בהם יכולים לשבת אלה שנוסעים בגפם או ללא עגלות.
גם כך משמש המעבר המרווח את העולים והיורדים את עגלות הקניה, עגלות התינוקות, האמהות עומדות להחזיק את העגלות ובנוסף גם את אלה שנעמדו שם, למרות שיכלו להכנס פנימה.
אנא, במעט תשומת לב וערנות למתרחש מסביב, תוכלו לעזור ליהודים רבים; אנא, עשו לכם הרגל להכנס פנימה!
אם בישראל
תש"פ או תש"ף
ראשית, הנני להביע את תודתי לסופר הדגול הר"ר בנימין חינקיס שיחי', שכל שבוע מאתגר אתנו בדבריו הנחמדים על נושאים חדשים מרתקים ונפלאים. והנה בשבועיים האחרונים הוא דן בשאלה איך נכון יותר לכתוב את פרט השנה, תש"פ או תש"ף.
ויש לציין שעל הרבה מצבות בבית-החיים בוורשא ניתן לראות שהשתמשו ב"ך' סופית" במקום "כ' כפופה'", [וידועה מצבתו של הרה"ק ר' אברהם מרדכי אלטר בנו של ה"חידושי הרי"מ" זצ"ל, אשר לפי הנוסח שבה היא נכתבה לכאורה ע"י החהרי"ם עצמו, ושם נחרת: "נפ' ביום ש"ק ך"ז אב תרט"ו לפ"ק"], ולענ"ד יתכן לומר שכך נהגו כדי שלא יתחלף בין כ' לב', זולת אם יש מישהו שיודע טעם אחר לכך.
ויתכן גם שיש להבדיל בין ף' סופית כשהיא רפויה, [ומזכירה את שמות מלאכי החבלה, וכפי שכתב במאמר השני פרק שישי אות ב'], לבין שאר האותיות הסופיות [שיותר נהגו להשתמש בהן].
אמנם את חלקו הראשון של המאמר טרם הספקתי לראות, ואולי שם כבר נכתב על כך. ברם, את המאמר השני סיים הסופר הנ"ל עם 4 טענות המעניקות תוקף לתש"פ דוקא. ועל הטענות 4-3 רציתי להעיר:
מש"כ בטענה מס' 3 ש"אין ף' סופית דגושה", אישתמיט מניה פסוק מפורש במשלי פרק ל' פסוק ו', "אל תוסף על דבריו וגו'", וזוהי אכן ף' סופית דגושה היחידה בכל התנ"ך, אבל המושג הזה קיים.
ומש"כ בטענה מס' 4 ש"כך מנו מאז ביראה"ע" היות ומנצפ"ך "צופים אמרום", הרי לפי מסקנת הגמ' (גם בשבת ק"ד. וגם במגילה ג'.) הם כבר היו מתחילה "אלא שכחום וחזרו ויסדום".
וכיוון שאנו עסוקים בדקדוקי סופרים, הנני שוב להזכיר מה שכבר נכתב בעבר על הפסוק שאומרים בהפטרת השבוע פר' לך-לך (ישעי' מ' ל"א) וקוי ה' יחליפו כח", שע"פ דברי הרד"ק והמנחת – שי [והאבן עזרא] צריך לומר וקוי כאילו היה מאוית וקיי (ולא וקווי), וכבר ציינו לכך בכמה חומשים חדשים ומדוייקים.
ויה"ר שיקויים בנו בקרוב בימינו: "וקוי ה' יחלפו כח, והמה יירשו ארץ".
אברהם יוסף רוט
אשדוד
ברכה לחינוך הבנים
בימי הסוכות שעעל"ט התריע כ"ק האדמו"ר מסקולען שליט"א אשר משכן קדשו בב"פ ואמר, שלא די בזה שאין ליהודי הכלים הטמאים, אלא שיש לו למחות כשבידו למחות, ולכוון שיהיה זה לע"נ כ"ק אביו זצוק"ל, שמסר נפשו לעקור קליפה זו מעם ישראל, וזה יעורר נח"ר למעלה.
בנעילת החג הוסיף, שהתועלת הכי גדולה לחינוך הבנים והבנות היא כאשר מעורר יהודי את חבירו שיזרוק את כל הכלים האסורים שאין רוח חכמים נוחה מהם.
גם כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א עורר הושענא רבא בענין זה ואמר, שיש מההורים שחושבים שהילדים אינם יודעים מזה, אבל הם באים לספר שהם קמים באמצע הלילה כדי לשחק בכלים המסוכנים הללו… וכאן התאונן האדמו"ר ואמר: עובדים כ"כ קשה עבור הילדים, מוציאים כ"כ הרבה כסף עבור חינוכם וכדי להשיאם, וכאן, עם הכלים הללו, שוחטים אותם לדאבוננו. האדמו"ר ביקש שכל אחד יעורר את חבירו, חברך חברא אית ליה, ובזה תהיה לו הזכות של המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. מי יתן ויכנסו דברי הגדולים ללבבנו ויקוים בנו אין פרץ… ואין צווחה וכו'.
י.ח.ב.פ.
נוהל חדש בבנק הדואר!
עד לאחרונה מי ששלח בפקס למוקד הדואר בקשה להעביר כספים מחשבון דואר לחשבון אחר בדואר, עד בערך שעה לפני סגירת המוקד ב-7 בערב, זוכה החשבון באותו יום. עכשיו יש נוהל חדש בדואר, שלא מבצעים העברות כלל אחרי השעה 2.
א.ל.
התורה חסה על ממונם של ישראל"
לתשומת לב צריך לעקוב אחר התשלומים והדוחות של הבנק, והוראות הקבע.
כמה פעמים אחרי שהפסקתי לקבל שירותים מחברה מסוימת ועדיין ממשיך לרדת מחשבון הבנק דרך הוראת הקבע.
התקשרתי לברר למה ועל מה אני משלם, כל פעם היה תירוץ אחר. פעם הם ענו שגובים דמי טיפול בהוראת קבע והסברתי לה שאני כבר לא מקבל מהם שירות, הם התנצלו והחזירו את הכסף בחזרה.
פעם אחרת הם ענו שגובים דמי אחריות על המכשירים שירות תיקונים אמרתי להם שאני כבר לא בחברה שלהם וניסו להסביר למרות שאת השירות אני מקבל מחברה אחרת אבל אחריות תיקונים אני צריך להשאיר אצלם.
לפעמים אם עוברים חברה סלולארית צריך להחזיר את הסים, תלוי לפי איזה מבצע, אני לא ידעתי מזה וגבו ממני עמלה 90 שקלים ועם קצת ערנות אפשר לחסוך עוגמת נפש, זמן וגם כסף.
בברכה,
ר.מ.ט.
חשיבות בדיקת המזוזות
אחד מבני משפחתנו קיבל לפתע "פרפורים בלב". מרוב דאגה הלכנו איתו לבצע את כל הבדיקות בבית חולים ולא ראינו שיפור. החלטנו לבדוק את כל המזוזות בבית – ולהפתעתנו – באחת המזוזות במלה לבבך הל' היתה מחוקה. הזמנו מזוזה חדשה והכל הסתדר.
ולכן אנו ממליצים לכולם לבדוק ביסודיות את כל המזוזות, כולל המזוזה בכניסה לבנין, ולא נראה צער בבתי ישראל.
ש. צרלוק
מכתבים למערכת
יתד – המודיע / ז' במרחשון תש"פ