הלכות דרך ארץ בסעודה
למה לא ראוי שיסתכל על חברו בזמן שאוכל?
ועל מה נאמר 'כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא'?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"ע סעיף ב'
– דברי מוסר שינהג אדם בסעודה –
הנהגת ד"א כששני בנ"א יושבים בסעודה | לשייר מהמאכל לצורך השמש | שלא יסתכל על חבירו בשעה שאוכל | על מה נאמר "כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה"? | יאכל פרוסה פחות מכביצה | באיזה אופן צריך לשתות מן הכוס?
יושבים שני אנשים מסובים בסעודה, ויש קערה משותפת שממנה הם אוכלים, אם אחד מן המסובים מפסיק לרגע לאכול מן הקערה כדי לשתות או לעשות איזה שהוא צורך אחר, דרך ארץ שחבירו לא ימשיך לאכול לבד מן הקערה אלא ימתין עד שחבירו יגמור את הדבר שהוא מתעסק בו, ואז שניהם ימשיכו יחד לאכול, אבל כאשר יש שלשה שאוכלים מקערה אחת ואחד מהם מפסיק לאכול מן הקערה לצורך איזה דבר, השניים האחרים אינם צריכים להמתין לאחד.
סעיף ג'
צריכים המסובים לשייר מן המאכלים של הסעודה בשביל השמש, והשמש כאשר מערה מן הקדרה לקערה לא ישייר לעצמו.
סעיף ד'
לא מסתכלים בצלחת של השני בשעה שהוא אוכל.
סעיף ה'
אדם שנכנס לבית בעל הבית, כל מה שיאמר לו בעה"ב, יעשה, ומבאר המ"ב, שמדובר במנהגי פרישות שאדם נוהג לעצמו, וכשהוא נכנס לבית בעה"ב, הבעה"ב אומר לו דבר שאמנם האורח לא היה נוהג בזה כי יש בזה גאווה או דרך שררה, אבל אם מצווהו לישב בראש השולחן, ישב, אבל דברים שאדם מחמיר עליהם, בכל מיני חומרות שאדם נוהג בהם, אז גם אם בעה"ב אומר לו שיעשה, אם יש בזה סרך איסור, אין צריך לשמוע בקולו, וכן אם אומר לו לאכול ולשתות משהו, והוא אינו רוצה, אין צריך לשמוע לו.
סעיף ו'
לא יקפיד אדם על הסעודה שלו, כיון שככה בני הבית נזהרים שלא לתת לעניים מן הסעודה.
סעיף ז'
לא יאכל פרוסה כביצה, כי זה גרגרן, המ"ב מביא, שגם לא יאחז בידו כביצה אלא יחתוך מעט מעט ויאכל.
סעיף ח'
לא ישתה אדם הכוס בבת אחת, ואם שתה הרי הוא גרגרן, אלא ישתה אותו בשני פעמים, ושלשה הוא מנהג גסי הרוח, המ"ב אומר, שאדם ששותה ולא גומר את הכל, הוא לא גרגרן, וכוס קטן שהוא פחות מרביעית, מותר לשתותו בבת אחת, ואין בזה משום גרגרן, והמ"ב אומר, שזה לפי העניין, ומי שכריסו רחבה, או כשמדובר ביין מתוק, מותר בב"א אפילו ביותר מרביעית.