יום רביעי י"א בטבת תשע"ט
הכותב 'מ'' במקום 'ארבעים' – האם נדון ככותב את המילה 'ארבעים'?
כפי שלמדנו, איסור מלאכת 'הכותב' מדאורייתא הוא אף בכתיבת אות אחת, בכל שפה שהיא, ובכל סוגי הכתב; אלא שאין חיוב קרבן חטאת (בשוגג) כי אם בכתיבת שתי אותיות. והכותב אותיות רבות – נחשבות כל שתיים מהן למלאכה בפני עצמה.
והכותב בכתב מחובר, דהיינו שהאותיות מחוברות זו לזו – יש שהסתפק אם נדון ככותב אות אחת, או ככותב כמה אותיות. והכותב אות אחת המשמשת כסימון למילה שלימה, וכגון שכתב את האות מ בתוספת גרש (- מ') כסימון למילה 'ארבעים' – הריהו נדון ככותב אות אחת.
ומי שהיה בכוונתו לכתוב אות אחת, אלא שלא חיבר את חלקֵי האות כראוי, ונוצרו שתי אותיות – אינו נדון ככותב שתי אותיות.
[משנ"ב שמ, כב (אות ד-ה); ביאורים ומוספים דרשו, 53]
ההלכה המיוחדת במלאכת 'הכותב' לכתיבת ספרי תנ"ך
כאמוּר, חיוב קרבן חטאת במלאכת 'הכותב', הוא רק בכתיבת שתי אותיות. אולם, ספר שחסֵרה בו אחת – המשלים אות זו נדון ככותב שתי אותיות, כיון שהועיל מעשֵׂהו להשלמת הספר, ויש בכך חשיבות של מלאכה.
ויש מהראשונים שמשמע מדבריהם שכן הדין בהשלמת כל ספר שהוא; אולם, יש אומרים שהאיסור הוא רק בהשלמת אחד מספרי התנ"ך – אף בהדפסה על נייר – וכן בהשלמת פרשיות תפילין ומזוזה; מפני שרק להשלמה כזו יש משמעות וחשיבות של מלאכה, כיון שכל אותיותיהם ספורות ומנויות, עליהן אין להוסיף, ומהן אין לגרוע.
(ויש אומרים שאף בהשלמת מילה על ידי כתיבת אות אחת, יש חשיבות של מלאכה, ודינהּ ככתיבת שתי אותיות).
[משנ"ב שמ, כב (אות ד, וביה"ל ד, ד"ה במשקין); ביאורים ומוספים דרשו, 54]
הכותב שתי אותיות בדפים נפרדים – האם חייב חטאת?
בהמשך לאמוּר: שתי אותיות שחייב עליהן חטאת, היינו אפילו אם כתבן בשני דפים נפרדים, ובלבד שניתן לקוראן כאחת.
ונחלקו ראשונים: יש אומרים שרק אם כתבן בשפתי הדפים, באופן שאין צורך במעשה מיוחד כדי לקוראן כאחת, כי אם בהקרבת הדפים זה לזה בלבד; ויש אומרים שאפילו אם כתבן באמצע הדף – כיון שיכול לקפל את אחד הדפים עד אמצעו, ולקרב את האותיות זו לזו, אין זה נחשב שיש צורך במעשה מיוחד כדי לקרבן.
ואם לא ניתן לקפל את הדף, ויש צורך לחותכו כדי לקרב את האותיות – לכל הדעות אין בכתיבה זו חיוב חטאת, כי אם שני איסורים דאורייתא של כתיבת אות אחת.
וכתיבת שתי אותיות זו מעל זו, ולא במקביל – ספק אם יש בה חיוב חטאת.
[משנ"ב שמ, כב (אות ו), שעה"צ מב, וביה"ל ד"ה במשקין]