בתוך שיחה שנשא לאחרונה כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א לחסידיו (באמצעות הטלפון), עורר בין השאר על החובה, בפרט בשנה זו, לדאוג שהנקיונות לפסח לא יגרמו לאווירה מתוחה וללחץ בבית, כדי שלא יצא שכרם בהפסדם.
בשל המצב – אמר האדמו"ר שליט"א – אנשים מפוחדים ולחוצים, ומטבע הדברים נכנסים למתח ומאבדים את הסבלנות בבית ובחוץ. ובפרט כאשר כולם בבית, וכעת גם לפני פסח, שגם כך אנשים לחוצים בתקופה זו.
הדבר הראשון שצריך לקבל על עצמנו זה – להיות בשמחה, להיות רגועים בעצמנו, להיות רגועים עם הילדים. להקדיש זמן לילדים, לבנים ולבנות, עוד יותר מבזמנים רגילים.
אני חייב לומר – וזה בעיקר מה שגרם לי לדבר כעת – שלמרות שנהגו נשים צדקניות להקדיש את כל מרצן להכין את הבית לפסח, הרי שאני קיבלתי כמה פעמים מאבי זי"ע, שחג הפסח לא נועד כדי לחדש את הבית, ולא כדי לנקות את הבית מכל מיני הלכלוך וכדומה.
לכבוד פסח צריך רק להוציא את החמץ! ועל פי הלכה בביטול בעלמא סגי.
אבי היה מספר, שאצל זקנו בעל ה'בני יששכר' זי"ע היו מנקים את הבית בזמן של בדיקת חמץ, וזו היתה כל ההכנה לפסח.
אבי בעצמו היה מזהיר את ילדיו, בתקופות שהיו מטופלים בילדים קטנים, שלא יטרחו מעל החובה ולא יהפכו את הבית כדי לנקות.
היצר הרע מוכן שיכניסו הביתה מתח, לחץ, עצבים על הילדים, ושיהיה מתח בין בני הזוג – כי צריך לעשות פסח. צריך לדעת, שנקודה אחת של כעס, רגע אחד של מתח – יותר גרוע מחמץ בבית!
החובה המוטלת עלינו, על ההורים ועל הנשים הצדקניות היא להכניס רוגע בבית! הפסח יהיה כשר גם ככה – עושים כמה שאפשר באופן רגוע, ותו לא.
אבל הרבה יותר מכך היא המצווה של "והגדת לבנך", לשמור על הילדים ברוחניות וגשמיות. להזהר שלא ינזקו בשבועות הללו, בהן הם עלולים להנזק גם ברוחניות וגם בגשמיות.
מי שיודע יודע – שהלחץ והמתח עלולים לגרום להרבה תוצאות לא רצויות.
מה שמצפים מאתנו כעת מהשמים – ויהודי הרי רק רוצה לעשות את רצון השם – זה שבבית יהיו רגועים ומאושרים. הקב"ה מנהיג כך, אז אני מקבל זאת בשמחה.
בלי כעסים, מריבות וצעקות.
נשמור על עצמנו רגועים, ולא נחמיר במה שלא צריך ולא להקל במה שאסור.