יום רביעי א' באדר תש"פ
מהו הסדר הראוי לנקיון כלי הלישה בשעת אפיית הַמַּצּוֹת?
באפיית מַצּוֹת הנמשכת מעבר ל'שיעור מיל', דהיינו, 18 דקות, ראוי שלאחר כל אפייה במשך מעט פחות משיעור מיל, יפסיקו את האפייה, ויעשו כך: הלָּשים את הבצק ירחצו את ידיהם, והמרדדים את הבצק יבדקו אם נדבק לידיהם חמץ, ולאחר מכן ירחצו את ידיהם; וכן ירחצו את כלי הלישה, וינקו את מוטות הרידוד, את משטחי הרידוד והעריכה, ואת גלגלי השיניים (= רֶעדְלֶיך, מַקֵּדָה).
וראוי להציב 'משגיח' במקום האפייה, שיפקח על כל סדרי הנקיון האמורים. ויש שכתבו כי המרדדים צריכים לבדוק גם תחת ציפורניהם, ויש שהוסיפו כי אף ראוי לכל עוסקים בבצק לגזוז את ציפורניהם תחילה.
[משנ"ב תנט, לג; ביאורים ומוספים דרשו, 33]
הלש בצק לְמַצּוֹת בידיו – האם צריך לצנן את ידיו במים?
הלש בצק לְמַצּוֹת בידיו, עליו לצנן את ידיו במים מדי פעם, כיון שהן מתחממות בעת הלישה, ועלולות להאיץ את חימוץ הבצק. ויש אומרים שאינו צריך לעשות כן אלא כשהוא עצמו מקריב את המצות לתנור, וידיו מתחממות מֵחוּמוֹ. ואם חש שידיו התחממו, לכל הדעות צריך לצננם במים; וראוי להחמיר ולצננם במים בכל אופן שהוא. ובדיעבד, בכל מקרה המצות מותרות באכילה בפסח.
והמלחלח את פני הבצק במים, לא ישתמש לשם כך באותם מים שמצנן בהם את ידיו, כיון שהם מתחממים מידיו, ועלולים להאיץ את חימוץ את הבצק; ובדיעבד, אם לחלח את הבצק במים אלו, המצות מותרות באכילה בפסח. ומנהג בני אשכנז שלא ללחלח את פני הבצק של המצות במים.
[שו"ע תנט, ג, ומשנ"ב כד-כז]
היכן שופכים את המים הנותרים מלישת הבצק לְמַצּוֹת?
בהמשך לאמוּר: הלש בצק לְמַצּוֹת בזמן איסור חמץ, כלומר מערב פסח בחצות היום, עד לסוף הפסח – עליו לשפוך את המים הנותרים מצינון הידים, או מלחלוח פני הבצק, מיד לאחר הלישה, על גבי הקרקע, במקום משופע; על מנת שהמים לא יתקבצו במקום אחד, ופירורי הבצק שבתוכם יחמיצו.
דין זה אמור במקרה ששופך את המים בחצירו הפרטית, אך יש אומרים שאף ברשות הרבים ראוי לשופכם במקום משופע. ויש אומרים שאם שופך את המים בחצירו עליו להקפיד על דין זה אף שלא בזמן איסור חמץ. ואין לשופכם על גבי קרקע מרוצפת, כיון שבאופן זה אינם נבלעים בקרקע, אלא על גבי אדמה, או עפר, וכדומה.
[שו"ע תנט, ד, ומשנ"ב כח-לא]