יום ראשון ח' בטבת תשע"ט
היכן נמצאה מלאכת 'הכותב' בעשיית המשכן?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הכותב'. כידוע, ל"ט מלאכות נלמדות ממלאכת המשכן, כלומר, שמלאכות שנעשו במהלך הכנת המשכן וכליו, הן 'אבות' המלאכות האסורות בשבת; ומלאכת הכותב אף היא נעשתה במשכן, בסימון הקרשים באותיות, כדי לשמֵּר את סדר הקרשים במיקומם הנכון.
ומכיון שמשמעות הסימון היתה בכך שאות אחת שנכתבה על גבי קרש אחד, ואות אחרת שנכתבה על גבי הקרש האחר, הראו על כך שיש לחברם זה לזה – אין חובה להביא קרבן חטאת על עשיית מלאכה זו בשגגה, אלא בכתיבת שתי אותיות. אולם, אף כתיבת אות אחת אסורה מדאורייתא.
[משנ"ב שמ, י ו־יב]
האם מותר למחוק כתמי דיו מהידיים בשבת?
בהמשך לאמוּר: מלאכה נוספת מל"ט ממלאכות, היא מלאכת 'המוחק', ומלאכה זו נעשתה במשכן כאשר אירע שטעו ברישום הקרשים, ומחקו את הרישום, כדי לרשום אות אחרת במקומה; ולכן, אין איסור מדאורייתא במחיקה אלא כאשר היא נעשית לצורך כתיבה במקום המחיקה.
ובדומה למלאכת הכותב, אף במלאכת המוחק, אין חובת קרבן חטאת אלא במחיקת שתי אותיות, ואף מחיקת אות אחת אסורה מדאורייתא.
והמוחק כתמי דיו כדי לכתוב במקומם אותיות – עובר על איסור מוחק, למרות שאינו מוחק רישום בעל משמעות. וכתמי דיו שעל גבי הידיים – נחלקו אחרונים אם מותר למוחקם; ויש שכתבו שהמנהג להקל.
[שו"ע שמ, ג, משנ"ב י ו־יב, וביה"ל ד"ה המוחק; ביאורים ומוספים דרשו, 16]
דלדולי עור בשפתיים – האם מותר לתולשם בשבת בעזרת השיניים?
גזיזת ציפורניים וקצווֹת עוֹר בכלי, כגון באמצעות מספריים, אסורה בשבת משום מלאכת 'גוזז'. ומדרבנן אסור לגוזזם גם באמצעות הידיים או השיניים; ואם הדרך לגוזזם שלא בכלי, וכגון דלדולי עור שבשפתיים, שהדרך לתולשם בידיו או בשיניו – יתכן שהדבר אסור מדאורייתא.
וציפורן שהחלה להיתלש ולא נתלשה לגמרי, או שגזז בערב שבת את ציפורניו ונשארו קצוות תלויים – אם החלק שכבר תלוש הוא רוב הצפורן, והדבר מסב לו צער, מותר לתולשהּ לגמרי בעזרת הידיים או השיניים. אולם, קצוות עור שהחלו להיתלש, וכמצוי בעור שסביב הצפורניים ובשפתיים – אסור להסירן אף בעזרת הידיים או השיניים, ואף כשהם מסבים לו צער.
[משנ"ב שמ, ו-ח, וביה"ל ד"ה יבלת; ביאורים ומוספים דרשו, 15]