הרבנים הגאונים רבי אברהם יצחק לנאל זצ"ל [אב"ד רחובות] ויבלחט"א רבי יעקב גרשון וייס שליט"א [מח"ס מדות ומשקולות] נזדמנו לנסוע בצוותא באוטובוס ציבורי לכיוון אחת מערי הדרום עם מו"ר הגאון רבי ישראל זאב גוטסמאן זצ"ל.
במהלך הנסיעה התפתחה ביניהם שיחה מעניינת בדברי תורה. הם דנו בקול ובריתחא דאורייתא בחידוש נפלא ועמוק ששמעו זה עתה מפי הגרי"ז גוטסמאן.
בסמוך אליהם ישבו חבורת פרחחים פורקי עול ופוחזים, שהתנהגו בצורה זולה ופראית והרעישו סביבם בשירים מהמכשיר המתועב. ואם לא די בזאת, הם החציפו פניהם ופנו בעזות מצח לרבנים בדרישה שעליהם להנמיך את קולם כי זה מפריע להם…
רבי יעקב קם ומחה בתוקף על כבוד התורה והזהיר אותם שאם לא יפסיקו להשתולל מרה תהיה אחריתם. אך הם לעגו והגבירו התגרותם ברבנים, היה נראה כי המצב על סף פיצוץ וכי עוד רגע קט תתחיל תגרה וחילופי מהלומות והסוף מי ישורנו…
והנה לתדהמת הכל, ברגע הקריטי, פונה הגרי"ז גוטסמאן אל המסית הראשית בחבורה ואומר לו בקול שליו, מלטף ורגוע [בהברה אשכנזית ובלשון הקודש]: "וכי אתה פטור מהמצווה של תלמוד תורה? בא ואומר לך את החידוש שאמרתי עכשיו"…
לא יאומן איך שברגע זה הכל השתנה מקצה לקצה… הצעירים שאך לפני רגע ששו עלי קרב, ישבו כמהופנטים ובכניעה גמורה והאזינו בקשב רב לדברי תורה מאירים ושמחים שיצאו בטוב טעם מפיו של הרב גוטסמאן.
(ע"פ עדות בעל המעשה – גיליון 'איש לרעהו' ויצא תשע"ה)