הטעם שהאר"י לא הקפיד להיות מהעשרה ראשונים?

האם מותר לרוק בבית הכנסת?│ומדוע האר"י לא הקפיד על מעלת עשרה ראשונים בבית הכנסת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ' סעיפים י"ג –י"ח]  

יריקה בבית הכנסת

מותר לרוק בבית הכנסת, אבל צריך לכסות את הרוק בגמי, או לדרוס אותו ברגליו, מפני כבוד בית הכנסת, ואומר המשנה ברורה, שכל זה שלא בשעת תפילת שמונה עשרה, אבל בשעת תפילת שמונה עשרה, אסור לרוק.

מעלת עשרה ראשונים בבית הכנסת

יש מעלה להיות בבית הכנסת מעשרה ראשונים, ומוסיף המשנה ברורה, שהמעלה בזה היא רק כאשר משכים לבית הכנסת לצורך תפילה, אבל אם הוא לא רוצה להתפלל איתם, אין מעלה להיות מעשרה ראשונים, ומביא, שהאר"י לא היה מקפיד בעניין הזה של עשרה ראשונים, משתי סיבות:

א. היה לו חולי שהוא היה צריך להתפנות.

ב. האר"י היה מעדיף להחמיר במעלה שיש לצאת מביתו לבית הכנסת כשהוא עטור בטלית ותפילין, ומכיוון שאי אפשר ללבוש טלית ותפילין עד שיאיר היום, לכן האר"י היה משתהה בביתו עד שיאיר היום, והיה לובש טלית ותפילין, וצועד לבית הכנסת, ובאותו זמן כבר היו עשרה ראשונים.

אין להשאיר את חברו לבדו בבית הכנסת

כאשר אדם מתפלל בבית הכנסת והוא כבר סיים את התפילה, וחברו מאריך בתפילתו, אסור לו לצאת מבית הכנסת ולהשאיר את חברו לבדו, משום שזה יטריד אותו ויפריע לו להתפלל, אז אם מדובר בבית הכנסת שבשדה רחוק מהעיר, בכל התפילות אסור לאדם לצאת ולהשאיר את חברו מתפלל, אבל אם מדובר בבית הכנסת שבתוך העיר, ששם יש פחות פחד להישאר לבד, אז רק אם מדובר בתפילת מעריב, אסור להשאיר אותו לבד להתפלל, ואילו בשאר התפילות, מותר, וכאשר חברו מאריך בבקשות ותחנונים מעבר לתפילה הרגילה, אין צריך להמתין לו עד שיסיים את תפילתו, וכן כאשר חברו הגיע מאוחר לבית הכנסת באופן כזה שלא יספיק לסיים את התפילה עם הציבור, אין צריך להמתין לו עד שיסיים את התפילה, כיוון שאם הוא הגיע מאוחר לבית הכנסת, סימן שהוא לא מפחד להישאר אחרון, ובכל זאת, מידת חסידות להמתין לו גם באופן הזה.

תפילה במניין עד היכן

אדם הולך בדרך ורוצה ללון במקום מסוים ועדיין לא התפלל מנחה, ויכול להשיג מניין במרחק ד' מילין קדימה, צריך ללכת לשם כדי להתפלל במניין, ומדובר על מקום שבלאו הכי הוא צריך להגיע לשם, אלא שכעת הוא מתעכב במקומו, ואם צריך לחזור חזרה לצורך כך או שזה מהצדדים, חוזר מיל אחד, וכן אדם היושב בביתו, צריך לצאת מביתו ולהתרחק עד שיעור מיל כדי להתפלל במניין, אבל אם זה לפניו, והוא מתכנן בכל מקרה להתקדם קדימה, צריך להתקדם לשם כדי להתפלל במניין, וזה הכל, כאשר יגיע לעיר בעוד יום, אבל אינו מחויב להגיע לעיר בחושך, וכן אם הוא יצטרך ללכת יחידי, פטור מזה, וכל שכן שאדם לא ייצא מעירו לצאת לדרך בלי מניין, אלא יתפלל במניין ולאחר מכן ייצא לדרך, שואל המשנה ברורה, מה החידוש, הרי בכל מקרה אסור לצאת לדרך לפני התפילה, ומבאר המשנה ברורה, שמדובר כאן באופן כזה שהוא כבר בירך ברכות השחר, אז מצד יציאה לדרך לפני התפילה אין בעיה, כל הבעיה היא שבדרך לא יהיה לו מניין.

קדושת בית המדרש

בית המדרש קדושתו גדולה יותר מבית הכנסת, ולכן, כאשר ישנה אפשרות להתפלל בבית המדרש במניין מצומצם, או להתפלל בבית הכנסת ברוב עם, עדיף להתפלל בבית המדרש, כיוון שקדושתו גדולה יותר, ואומר הרמ"א, שהדבר עדיף אפילו כאשר אין לו מניין בבית המדרש, וזה רק למי שתורתו אומנותו, דהיינו, שלא מבטל את זמנו אלא רק לדברים הכרחיים, ולא מעבר לכך.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א