רבינו מרבה לספר אודות הסבא קדישא עובדות והנהגות ששמע מעדים נאמנים, ובאחד הפעמים שהאריך לספר כמה וכמה עובדות, ואחד הנוכחים רמז שכבר הגיע זמן התפילה, אמר רבנו: אתם חושבים שאנו סתם מספרים כאן עובדות על הח"ח, דעו לכם שכל עובדה ומעשה זה לימוד לדרכי החיים והמשיך עוד לספר כהנה וכהנה.
לא אכל עוף
הח"ח היה אוכל רק תפו"א אבל לא עוף, וכל פעם היה מתרץ את עצמו מדוע אינו אוכל כיון שלא היה רוצה לומר "שאינו רוצה לאכול".
שלום עליכם
סיפר לי נכדו ר' הירש זקס זצ"ל שדרכו כשהיה אצלו אורח בסעודת ליל שבת שלא אמר 'שלום עליכם', ואמר: המלאכים יכולים להמתין אבל האורח אינו יכול להמתין. (ואמר רבנו דיל"ע במי שיש לו ילדים קטנים שרעבים שאולי ג"כ ראוי שידלג) והגר"א לופיאן אמר בשם הח"ח לפרש מה שאומרים בליל שבת בואכם לשלום, ומיד אומרים להם צאתכם לשלום דלכאו' אינו מובן מדוע משלחים אותם מיד, ואמר דהבואכם לשלום הוא למלאכי שבת. והצאתכם לשלום הוא למלאכי חול. (ולפ"ז בזמן שבינתיים יש לו ד' מלאכים, ולכאו' היה ראוי לומר את זה מיד בקבלת שבת, שאז לכאו' הזמן להתחלפות המלאכים, וי"ל דחוץ לביתו אין אדם יכול לקבל מלאכים או לשולחם). (שיעורי חומש)
הח"ח עשה גם ספרים וגם אנשים
הח"ח אמר לסבא מנובהרדוק שהוא עושה ספרים, ואתה עושה אנשים, אבל האמת הוא דהח"ח עשה גם ספרים וגם אנשים. (ימלא פי תהלתך עניני תורה עמ' שע"א)ובהזדמנות אחרת אמר רבנו: אנשים מוצאים ספרים, אבל לא נעשים תלמידים ע"י הספרים, רק החפץ חיים הוא היחיד דזכה וזוכה עד היום הזה להעמיד כל כך הרבה תלמידים מהספרים שלו.
נתן חצי משנ"ב
מעשה בח"ח זצ"ל שנכנס למקוה והיה חנוק מאד עד שנפל והתעלף והיה ממש חולה מסוכן, יוסף הבלן במקוה ניגש אליו (תחילה חשב שזה שיכור גוי ששוכב על הריצפה ובעט בו עד שראה את ציציותיו מציצים מתחת לבגדים) והצילו, והח"ח הכיר לו טובה מאד ונתן לו חצי שכרו בחיבור המ"ב.ודאי היה מקבל שכר בשמים על הצלת הח"ח, כמו"כ השכר בשמים על הצלה הוא נימדד לפי גדלות ערך הניצול כך השכר בשמים יותר גדול (קב הישר) אבל כהכרת הטוב הוא הוסיף לו חצי שכר מ"ב, הח"ח שבז לעוה"ז וידע מה זה עוה"ב היה מוכן לשלם לו את הכרת הטוב בשכר עוה"ב חצי מ"ב, בכך ביטא הח"ח ג"כ את גודל הכרת הטוב שהוא חייב לו חצי שכר מ"ב.
מזקני הרבנים
עוד סיפר רבנו שנסעו לגרוזיה הגאון רבי משה שפירא ועוד, והבאתי להם מכתב לראש ממשלת גרוזיה (גוי) ואמרתי להם שיגידו לו שאני מזקני הרבנים, ומיד הוא יצר קשר עם אמריקה. כתבתי לו בענין עשית טוב ליהודים. גם הח"ח אמר כך לראש הממשלה שהוא מזקני הרבנים. (ראה מכתבי הח"ח ע' ריז – רלח).(א"ה ואלו דברי הגרמ"ש לראש ממשלה: אנו נמצאים כאן בשמם של ששים ריבוא איש שהתייצבו למרגלות הר סיני קבלו את התורה והתחייבו למסור אותה לדורות הבאים. אני פונה אליך בשם הזקן הגדול שהוא מהאחראים למסירת התורה לדורות הבאים מגדולי מקבלי ומוסרי התורה בדורינו אנו מודים לך על שמתאפשר לנו כיום למסור את התורה והיהדות במדינה הזו ולקיים את התחייבותנו. לא בכל מדינה ולא בכל עת היינו יכולים להעביר את מה שקבלנו לדורות הבאים ועל כך אנו מבקשים להודות.)וז"ל מכתב רבנו: בחמלת ד' עת אשר קרא דרור לאחינו בני ישראל אשר במדינות רוסלאנד לשעבר מתחת עול דיכוי הנפש והגוף קווה קיווינו שיחזרו אלינו אחינו האובדים באונס אל חיק אמותינו ואמונתנו אך נכזבה תוחלתנו ובמשך השנים נשכחו ואין איש שם על לב את המון רבבות הנשמות הטהורות אשר באונס גמור הועברו על הדת אשר בדממה משוועות ומצפות לגואל ועוזר וכאשר כעת יש במדינתכם שלטון והנהגה של חסד ונשיאה ראש ממשלתה ושריה אנשי חסד המה ומתנהגים בחסדם גם כלפי היהודים וכפי ששמענו מסייעים לבנות עם הזמן את הנהרסות לראות קהילות חוזרות ונבנות ומוסדות תורה וחינוך הולכים ונבנים וזכות גדולה היא לכם ולמדינתכם ובוודאי תמשיכו בכך ועל כך תבורכו, החותם בברכה איל שטינמן י' אדר א' תשס"ח לפ"ק בני ברק יצ"ו (מוסף שב"ק פקודי תשס"ח).
ליצנות מע"ז
הח"ח היה נהנה שהיו עושים ליצנות מע"ז הי' אחד שנכנס וא"ל בדיחה על הגלח הי' מרוצה, (כ' צדיק כתמר יפרח א"ה וראה בס' הצדיק ר' שלמה עמ' כז)
זיכוי הרבים
הח"ח רצה ללמוד קבלה, אבל אמר צריך לעסוק בזיכוי הרבים במ"ב. (צדיק כתמר יפרח)
יותר ממנו
סיפר רבינו שאמו של החזו"א באה לבקש ברכה מהחפץ חיים, ואמר לה הבן שלך לומד יותר ממני, ושאלו את רבינו מהיכן הח"ח ידע? ואמרתי לרבינו שהגר"מ גריינמן שליט"א אמר ע"ז שהחפץ חיים ראה מקצה העולם ועד קצהו, ואמר רבינו ודאי נכון הדבר. (כ' צדיק כתמר יפרח)
העיקר לימוד התורה
שאלו את הדיבוק, על מה מחשיבים בשמים את החפץ חיים? והשיב העיקר בשביל לימוד תורתו. העיקר זה התורה, לא אכפת ליצה"ר שכל היום יטבלו במקוה.
לגמור מסכתות
ר' אהרון קוטלר היה אצל הח"ח ולמד באותה תקופה נזיר ועדיין לא סיים נזיר, ותיכנן לעבור מסכת אחרת אמר לו הח"ח צריך לדעת כשמתחילים מסכת צריך לגמור אף נזיר. (מסכת זה חפצא לא סתם קיבוץ של פרקים)שח הגרב"צ פלמן זצ"ל באמת את הדברים הללו ראו תמידים כסדרם אצל החפץ חיים, ושמעתי מהגראי"ל שטיינמן שליט"א שכל אחד שנכנס אל החפץ חיים שמע מפיו דברים שהיה צריך לשמוע במצבו ובענינו.(וממרן הגרא"מ שך זצ"ל שמעתי שדבר זה אינו מוכיח על רוח הקודש, אלא אדם גדול, הקב"ה נותן לו סייעתא דשמיא ומכניס בלבו שידבר על הנושאים הללו שהשומע צריך להתחזק בהם, ואותו אדם אינו יודע למה הוא דווקא מדבר על כך, אלא כך הכניס לו הקב"ה בלבו לדבר ולומר).
(מתוך כאיל תערוג כי תבוא תשע"ו)