ענפי חילול השם גם כן הם רבים וגדולים, כי הרבה צריך האדם להיות חס על כבוד קונו, ובכל מה שיעשה צריך שיסתכל ויתבונן מאד שלא יצא משם מה שיוכל להיות חילול לכבוד שמים חס וחלילה (מסילת ישרים פרק י"א)
הגה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל דיבר פעם בבהכנ"ס 'זכרון משה', ודפק באמצע הדרשה על הסטנדר וצעק: "דעו לכם, שבשמים יתנו יהודים מ'זכרון משה' את הדין על חילול שבת וגילוח בתער!" ותיכף ומיד המשיך ר' שלום להסביר את עצמו ואמר: "אני וחברי ר' עזרא ברזל גילינו שיהודי אחד בשוק מחנה יהודה שיש לו מספרה מגלח בתער, והלכנו אצלו לקיים מצות 'הוכח תוכיח את עמיתך' כדי להשיבו למוטב ושלא יכשל ולא יכשיל אחרים בגילוח בתער. האיש היה טיפוס קשה ולא היה קל לשכנעו שיפסיק לגלח בתער, על כן נאלצנו לחזור ולשוב אליו מפעם לפעם כדי להמשיך לדבר על לבו אודות הענין. פעם אחת הוא התרגז ואמר שנמאס לו שמטרידים אותו בענין זה, ולכן הוא מזהיר שאם עוד פעם אחת נופיע אצלו לדבר על הענין הזה – הוא יפתח את החנות גם בשבת.
"לא נבהלנו מן האיום, המשכנו ובאנו שוב, וכמו שהבטיח פתח את החנות גם בשבת. לא התרשלנו, המשכנו לבוא. התאמצנו לשכנעו ולדבר על לבו עד שסללנו ב"ה מסילות ללבו וקיבל ע"ע לא לפתוח בשבת ולהימנע מגילוח בתער.
"אחרי זמן נודע לנו שהיהודי חזר לסורו ושוב פתח את חנותו בשבת ומגלח בתער. באנו אליו לשאול אותו מה קרה ומדוע חזר לסורו. סיפר לנו היהודי שלא מזמן היה לו יום הזיכרון של אבא שלו, וידע מהמנהג ללכת להתפלל ביום הזיכרון. הוא התעניין איפה מתפללים, ואמרו לו יש בית הכנסת 'זכרון משה', שם יש מנינים כל הזמן.
"הלך היהודי להתפלל ב'זכרון משה' ונכנס לבית הכנסת באמצע שהציבור מתפללים, וראה ממול על הקיר שלט גדול שכתוב עליו: 'אסור לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה', ולמטה בתחתית השלט מצויין מקור האיסור בשולחן ערוך. וסיפר לנו: 'ליד השלט ראיתי יהודי פורט ומחליף דולרים לחברו ומשוחחים באמצע התפילה על שער הדולר וכו'. הזדעזעתי ואמרתי לעצמי: 'אתם כל הזמן באתם לשכנע אותי להפסיק לגלח בתער בצטטכם את איסור הגילוח מן השולחן ערוך! – איך יתכן שאתם מעירים לי ומוכיחים אותי, כאשר בבתי הכנסת שלכם אינכם מקפידים לשמור על הנאמר בשולחן ערוך! לכן חזרתי לגלח בתער ולפתוח בשבת ואינני מעונין לשמוע אתכם יותר!"
(ספר מראשית השנה)