סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: לפני חג הסוכות בשנת תשע"ח, גילה יהודי מבני ברק כי תיק הטלית והתפילין שלו נגנב. על התיק לא נכתב כל שם ואפילו רמז קל מיהו בעליהם, ומכיוון שכן פנה האיש באמצע ימי חוה"מ אל הרב יוסף דסקל מנהל 'לשכת הלכה למעשה' בב"ב והזמין תפילין חדשות – רש"י ור"ת, גדולים כמנהג חב"ד, כתובים בכתב המיוחד עפ"י פסקי הרב בעל התניא, העולים ממון רב – כל זוג כחמשת אלפים שקל.
אמר לו ר' יוסף דסקל: בחוה"מ הלשכה סגורה, הכנס נא מיד אחר החג ונמלא אחר בקשתך. ואכן ביום שלישי פרשת נח תשע"ח בא האיש לקחת את התפילין החדשות.
בהיותו שם נשמע לפתע צלצול טלפון בלשכה. אמר האיש להרב דסקל: אנא, בבקשה ממך אל תענה עכשיו לטלפונים, עסוק רק בתפילין שלי כי אני ממהר מאד לדרכי. אך הרב דסקל המשיך לקשור לו את הרצועות ובינתיים ענה לטלפון.
וראה זה פלא, מצידו השני של הקו מדבר יהודי מראשון לציון שמצא בסמוך לפח האשפה תיק ובו תפילין, אשר אין בהם כל סימן זולתי סימן אחד, שלפני כשנתיים בחודש אלול תשע"ה נבדקו בלשכת 'הלכה למעשה', ועל כן ראשונה הוא פונה ל'לשכה' זו.
אמר לו הרב דסקל: אלפי תפילין עוברות תחת ידינו בימי אלול, כיצד אדע מיהו בעליהן? שמא יש בידך סימן נוסף? אמר היהודי: אכן, עם התפילין מונחת בתיק גמרא פלונית שלא נכתב בה שם הבעלים, אבל כמה חידושי תורה כתובים בה בכתב יד…
בכל אותה העת היה הלה דוחק בהרב דסקל: הנח לטלפון ועסוק בתפילין שלי בלבד… אך עתה פנה אליו הרב דסקל וסיפר לו דברים כהוויתן, ושאל אותו: מה היה מונח בכיס התפילין? ויען: "גמרא". ומה סימן יש בה? – "חידוש פלוני שכתבתי בדף פלוני"… מיד חיבר בינו ליהודי מראשון לציון, שהחזיר לו את התפילין, ואילו הוא ויתר לקונה על המקח והחזיר לו מעותיו והכל בא על מקומו בשלום .
ועתה בואו חשבון: אילו היה הרב דסקל שומע לקולו ו'ממהר' יחד עמו, הרי לא הייתה אבידתו שבה לידו עולמית, על כן סיבב מסבב כל הסיבות שעדיין לא יהיו מוכנות התפילין, ובעל כרחו יצטרך להתעכב, כדי שלא יפסיד מאומה ואף ישובו אליו התפילין. כמו כן מנפלאות ההשגחה שהתקשר המוצא בדיוק באותו רגע בו יעמוד הקונה לפני המוכר, לא לפניו ולא לאחריו, שהרי לא היו בהן סימנים כלל. ומכאן ילמד האדם דעת, שלא כל הנקרה בדרכו ומפריע לו – אכן לעכבו ולהפריע לו הוא בא, כי פעמים שבהפרעה זו טמונה הצלתו.
(באר הפרשה לך לך תשע"ט)
בא להוציא מעות או מפתח
אם בא להוציא מפתח או מעות. ויש הפרעות ועיכובים נקרא סבל ומכפרים לו עונותיו. על אחת כמה וכמה אם מעליבים או מטיחים אשמה מחילה על מחילה. כי גיע לדרגת מלאך. ומלאכים סובלים ולא נעלבים