חז"ל אומרים שמשה רבינו ע"ה שאל את הקב"ה "הגיע הזמן שיטלו בניי את ירושתי?" א"ל הקב"ה "נוצר תאנה יאכל פריה", יהושע ששירת אותך הרבה והיה מסדר את הספסלים, הוא יירשך. ולכאורה, מה שייך סידור הספסלים ללימוד התורה והנהגת כלל ישראל?
רה"י הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל היה מביא את הגמ' (מנחות נג, ב) "יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים" – "יבוא טוב", זה משה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא; "ויקבל טוב", זו תורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם; "מטוב", זה הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל; "לטובים", אלו ישראל דכתיב היטיבה ה' לטובים, ע"כ. כי תורה מסתובבת סביב הטבה! היסוד של תורה הוא לחשוב ולהיטיב לשני, לחשוב על בית המדרש, לחשוב על כבוד שמים. לא היה נעים ליהושע לסדר את הספסלים, וכמו שחז"ל אומרים שהיו קוראים לו 'כסיל', אבל בסוף הוא זכה לתורה ולהנהגת כלל ישראל!
החושב רק על עצמו, נופל, והחושב כיצד להיטיב לאחרים, מצליח. סיפר לי הג"ר ישראל ברמן שליט"א: היה פעם בעל-כשרון גדול בפוניבז' שאמר לי – 'אם אני יוצא מהעולם בלי לחבר ספר כמו הגר"ח על הרמב"ם, לא עשיתי כלום'… המשפט זה חרה לי מאד, וסיפרתי את זה למרן רה"י הגרי"ג אדלשטיין שליט"א. אמר לי ר' גרשון: תגיד לו, שכדי לחדש ולחבר ספר כהגר"ח, צריך גם להפקיר את עצמו למען עם ישראל כמו הגר"ח!
התורה מתקיימת רק עם הטבה ומדות טובות. זהו סוד ההצלחה של מרן רה"י הגר"ש רוזובסקי זצ"ל. המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שאל פעם בחור, מה סוד ההצלחה של ר' שמואל, כיצד הוא זכה להיות 'הראש ישיבה של הדור'. ענה לו הבחור כל מיני תשובות, ואמר לו המשגיח שלא זו הסיבה! אלא הסיבה שהצליח, זה משום שהיה בעל מידות יוצא מן הכלל! כמו שהוא היה גאון בלימוד, הוא היה גאון במידות טובות. הוא השקיע את כל למדנותו גם ע"מ שלא לפגוע בבחור!
אני בעצמי יכול להעיד: כשבאתי לפוניבז' להבחן אצלו, אמרתי לו איזה משהו, והוא בקושי רק שמע כמה מילים והיה בטוח שאמרתי איזה דבר שהוא שמע מר' שמעון שקופ – ומיד התחיל לצעוק: "אוי! כמה זה נפלא! אוי, ככה שמעתי מר' שמעון!"… ומרוב הלהיטות לתת לי מחמאה, הוא אפילו לא שמע אותי לגמרי (ולצערי לא זכיתי אז לכוון למה שהוא אמר).
ה'פיינקייט' שלו, האיכפתיות מהזולת – אמר ר' יחזקאל – הם מה שגידלו את ר' שמואל. היה פעם בחור שמעד ונפל באמצע השיעור של ר' שמואל, והתבייש. מיד אמר ר' שמואל: אצלנו בבית היו אומרים, 'אז אגיפאלע נער העלפט דער אייבישטער' – 'אדם שנופל הקב"ה עוזר לו', כעת תחכה לסייעתא דשמיא…
כשהרב מפוניבז' היה בחליו האחרון, ישבו ליד מיטתו מרן הגר"ש וואזנר וד"ר רוטשילד, ושאר רבני הישיבה, ומסביב בחורים מהישיבה. לפתע אמר ד"ר רוטשילד שהאוויר מדי דחוס וזה לא טוב לחולה. הראשון שיצא משם – זה היה ר' שמואל, שאמר: "אם זה מפריע לחולה, אני יוצא מיד!" (וברור שד"ר רוטשילד התכווין שהבחורים ייצאו, ולא ראשי הישיבה).
המושגים של ר' שמואל איך לתת לשני את ההרגשה הטובה, לחפש רק את הטובה של השני… זה מה שאמר המשגיח – אתה רואה עומק בלימוד? זה ממידות טובות! התורה אוהבת אנשים טובים! אנשים טובים מצליחים בתורה. ועי"ז הוא ג"כ זכה לאהבת תורה העצומה שהיתה לו.
(גיליון 'ארחות חיים')