סיפר המשגיח הגה"צ ר' נחום ברנשטיין שליט"א: מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כפי גודלו ב'השמימה', כך היה גודלו 'במוצב ארצה', לרדת לכל פרט ופרט של כל בחור צעיר. גם אני בתור משגיח בישיבה שמתעסק בחינוך התלמידים, ועובד עם אנשים בכל מקום במקרים שונים ומשונים, לא מבין עד היום אפס קצהו ממה שהוא הבין, ממה שיכול להפריע לרגשות של בחור. יש המון סיפורים כאלה, ים של סיפורים, שהיו לנו תמידים כסדרם, הרבה פעמים שכבר לא ידענו מה לעשות, ותמיד הוא ידע לראות את הצד שאף אחד לא ראה.
יום אחד באתי אליו עם בחור אחד שהיה לי כאב לב ממנו. הוא היה מהבחורים הכי טובים בישיבה, מתמיד, אבל לא קם בבוקר לתפילות בישיבה. הוא היה קם בשעות מאוחרות ממש, למרות שניסה שוב ושוב, אף פעם לא הצליח. בצר לו ביקש להיכנס עמנו למרן ראש הישיבה.
נכנסנו לראש הישיבה ושאלנו מה עושים. אמר לו הראש ישיבה: "אונס רחמנא פטריה – אתה פטור מתפילה!"… רבותי, מאותו יום הבחור יותר לא החסיר תפילה בישיבה!
לרדת לדקות המחשבה של כל אחד מה הכי טוב בשבילו! רה"י שלא ידע מה זה לקום מאוחר, הבין את הכל הרבה יותר טוב מאיתנו, ירד לכל הדקויות של כל איש קטן. יש סיפורים כאלה לאלפים ולרבבות.
הייתי אצלו פעם עם בחור שתפסנו אותו בגניבה, גנב! – ידו בכל! והיה קשה לו מאוד להתפטר מההרגל המגונה הזה. אגיד לכם את האמת, אני לא יכולתי להסתכל על הבחור הזה, לא היה שייך, הרגשתי שאין לי שפה לדבר איתו, אני לא מבין את זה. הייתי בטוח שמרן ראש הישיבה, אולי לא יזרוק אותו מכל המדרגות, אבל בכל זאת לא יוכל לדבר איתו, הוא הרי גנב! וראש הישיבה הרי כל חייו זהירות בממון.
אני זוכר שפעם בחודש תמוז ראיתי שעל השולחן בכניסה לבית של הרה"י עומד ספר עם מטריה, ובחודש שבט זה עדיין היה מונח באותו מקום! שאלתי את הרבעצין מה זה, למה זה עדיין באותו מקום, וענתה: הראש ישיבה אומר שכיון שהניחו את זה פה, זה דרך הינוח, ואסור לגעת בזה. אז לא הורידו את המפה ולא הזיזו את זה, וכך זה נשאר על המקום. לקראת פסח הרה"י החליט שאפשר לשים את זה במקום אחר ולרשום… נו, אז הרה"י שכ"כ נזהר משמץ של גניבה, יכול להבין את המחשבות של הגנב?!
אבל הרה"י דיבר עם הבחור הזה, ושאל אותו: למה אתה גונב? האם בגלל שחסר לך משהו, או כי יש לך תאוה לחטוף? או כי זה מזדמן לך?… כך הוא דיבר איתו. ואני יצאתי החוצה, לא יכולתי לשמוע.
וכשיצא משם, אמר לי הבחור: אני יותר לא אגנוב, לא שייך!… אני מכיר את הבחור היום, אני לא יכול להגיד שהוא מקפיד על ממון השני כמו הראש ישיבה, אבל הוא רחוק מאוד מגניבה. מה הראש ישיבה אמר לו – אין זמן עכשיו לדבר ע"ז, ולא כעת השעה, אבל מדהים איך שהראש ישיבה גם ממרום מדרגותיו ידע לרדת לדקויות כאלו של בחור שנכשל בגניבה.
(שאל אביך ויגדך ויצא תשע"ט)