הלכות הגעלת כלים נכתבו בתורה בשני מקומות עיקריים. בפרשת השבוע – פרשת צו, בהלכות בישול בשר קדשים נאמר: "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומורק ושטף במים" (ויקרא ו', כא). פסוק נוסף נכתב בפרשת מטות, בהלכות גיעולי נכרים: "אך את הזהב ואת הכסף .. את הברזל … כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים" (במדבר לא, כב-כג)
כלל היסודי בהגעלת כלים – 'כבולעו כך פולטו', והן את ההלכה, שכלים מסויימים אין מועילה להם הגעלה, נלמד מפסוקים אלו, כלשון רש"י: 'אבל כלי חרס, למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מדי דפיו לעולם'.
הגעלת כלים הינה תהליך שנועד לניקוי וחיטוי מירבי של הכלי שהשתמשו בו בחמץ – כדי להכשירו לפסח, בדומה לכלי שהשתמשו בו במאכל אסור – להכשירו למאכל כשר, כלשון הכתוב: "ומורק ושוטף במים".
אמנם בכלי חמץ שמשתמשים בו בקביעות במשך כל השנה החמירו חז"ל בהכשרתם יותר מהכשרת כלי איסור לצורך שימוש היתר. על כן ראוי שיהיו לאדם כלים מיוחדים לפסח ולהימנע ככל האפשר מלהכשיר כלי חמץ.
הכשרת הכלים
כללי הגעלה – כלי שבלע חמץ, אסור להשתמש בו בפסח אפילו בצונן, אם לא שמכשירו כדין קודם הפסח.
ראוי שיהיו לאדם כלים מיוחדים לפסח (אם אפשרי הדבר), ולהימנע עד כמה שביכולתו מלהכשיר כלי חמץ לפסח (1).
מרובים הם דיני הכשרת הכלים, ואין הכל בקיאים בהם, לפיכך ראוי שרק אדם הבקי בהלכות הגעלה יעסוק בכך (2).
דיני הכשרת הכלים משתנים בהתאם לסוג הכלי ולנסיבות השימוש בו.
כלים שמועילה להם הגעלה
כלי אלומיניום, נחושת, כסף, נירוסטה, כלי אבן וכלי עץ.
ליבון – כלים שבאו במגע ישיר עם האש, ללא מים (אף על פי שמשחימים בהם מעט שמן), והחמץ נבלע בהם על ידי אפיה או צלייה, טעונים ליבון. הליבון הוא, שנותן את הכלים בתוך האש, עד שיהיו ניצוצות ניתזות מהם.
ליבון קל – כלים מסויימים יש להכשיר באמצעות ליבון קל. "ליבון קל" הוא, שמכניסים את הכלים באש או בחום עד שיגיעו לדרגת חום גבוהה, שקש או נייר נשרף בעת שיגע בצדו השני של הכלי.
הגעלה – כלים שהשתמשו בהם בחמץ על ידי בישול בנוזלים. יש להכשיר את הכלי בהגעלה במים רותחים. (אופן ההגעלה יבואר בהמשך).
שטיפה והדחה – כלים שרגילים להשתמש בהם בצונן בלבד. והמשקה אינו שוהה בהם, מכשירים לפסח על ידי שטיפה והדחה יסודית במים צוננים.
שרייה במים צוננים – כלי ששהה בו משקה חמץ צונן 24 שעות (ובמשקה חריף – אף בזמן מועט), יש להכשיר על ידי מילויו במים צוננים שלש פעמים מעת לעת.
אופן ההשרייה – יש למלא את הכלי במים צוננים, ולהחליף את המים בחדשים כל 24 שעות במשך שלשה יממות, כעבור 72 שעות כשר הכלי לפסח.
כלים שמועילה להם הגעלה – כלי אלומיניום, נחושת, כסף, נירוסטה, כלי אבן וכלי עץ.
כלים שאין מועילה להם הגעלה
כלי חרס (חרסינה ופורצלן) – לא מועיל הגעלה.
כלי זכוכית שהשתמשו בהם בחמין – מנהג האשכנזים כדעת הרמ"א שאין מועילה להם הגעלה בפסח (3). אמנם אם נשתמש בהם בצונן, מועיל להם שטיפה והשרייה _ בהתאם לסוג השימוש. אך יש שהחמירו שלא להשתמש בהם כלל בפסח (4).
כלי לישה – דהיינו כלים שמשתמשים בהם לעשיית עוגות, כגון נפה, מקצפת, כלים לאחסנת הקמח במשך השנה וכד'.
תבניות אפיה, סירי פלא, טוסטר, מחבת וסירי טפלון אין כל אפשרות להכשירם לפסח.
כלים שקשה לנקותם אין להכשיר סכו"ם (סכין כף ומזלג) העשויים משני חלקים, כלים שידיותיהם מפלסטיק או מעץ, (כלי המורכב משני חלקים המתלבשים אחד על השני) שמשתמשים בהם לחמץ, מגרדות, כלי שפיו צר או שיש לו צינוריות או קנים, ואין אפשרות לנקותו יסודית גם מבפנים.
סכינים – אם נשתמש בהם בחמץ ראוי שלא להשתמש בהם בפסח גם אם הידית היא חלק מן הסכין, ומצוה מן המובחר לקנות סכינים חדשים לפסח (5).
קומקום ומיחם חשמלי – יש הרבה פרטי דינים בהגעלתו [תלוי גם באופני השימוש בו], על כן ראוי לשאול לרב מו"ץ, ולשטוח בפניו את כל הפרטים במדויק.
סיר לחץ – הכשרו בהגעלה, וראוי ליקח גומי חדש (6).
כלי אמייל ופלסטיק – נכון שלא להגעילם, כי נחלקו הפוסקים אם מועילה להם הגעלה (7).
אופן ההגעלה
הכנת הכלים להגעלה – לפני ההגעלה יש לנקות את הכלי מחמץ, וכן מכל חלודה או דבר אחר הנדבק בו. במיוחד צריך להיזהר לנקות בצידי הידיות שנדבק שם לכלוך. את הידיות המחוברות בברגים יש לפרק, ולהגעילם בנפרד. כל מקום בכלי שאינו ניתן לניקוי כגון גומות וסדקים, יש ללבן קודם ההגעלה, כדי לשרוף את החמץ שבאותו מקום.
עשרים וארבע שעות לפני ההגעלה אין להשתמש בכלים המיועדים להגעלה, ובדוד שבו יוגעלו הכלים. במקום הצורך ישאל שאלת חכם.
רצוי להגעיל את הכלים שעיקר שימושן בצונן (כגון גביעים וכד') לפני שמגעיל סירים וכד' שהשתמשו בהם ברותחין (8).
כלי ההגעלה – הכלי שמגעילים בו צריך שיהיה גדול, כדי שיכסה את כל הכלי בשופי.
קודם ההגעלה נוהגים להגעיל את הכלי שבו יוגעלו הכלים. אם הכלי מיוחד לפסח אין צורך להגעילו תחילה. אם רוצה להשתמש בכלי שהגעילו בו לצורך בישול לפסח, אזי לאחר הגעלת הכלים ימלא שנית את הכלי במים רותחים, וישים בתוכו אבן או ברזל מלובן כדי שיעברו המים על שפתו, ואז יוכשר הכלי לפסח (9).
המהדרין מייחדים כלי מיוחד להגעלה, שאינו חמץ, וגם אין משתמשים בו בפסח (10).
יש המהדרים להכין שני דודים להגעלה, אחד להגעלת כלים הצריכים הגעלה מעיקר הדין, כגון מחמץ לפסח, והשני להגעלת כלים חדשים וכן כלים שמגעילים אותם רק לחומרה.
סדר ההגעלה – ממלאים מים בכלי ומרתיחים אותם עד שיעלו המים בועות, ומכניס אח"כ לתוכו את הכלי המיועד להגעלה. בעת שמכניסים את הכלי למים, יש לבדוק אם המים עדיין רותחים ומעלים בועות, כי לפעמים מצנן הכלי המוגעל את המים ונפסקת ההרתחה (ויש ליזהר בזה, בייחוד במקומות הגעלה ציבוריים, כי הרבה פעמים כשמכניסים הכלי לתוך המים נצטנן המים על ידי זה ואינם מעלים שוב בועות). אם רואים שאין המים מעלים בועות, יש להשאיר את הכלי במים, עד שיעלו בועות.
רצוי להקפיד שתהיה אש חזקה, וכן לכסות את הכלי בין הגעלה להגעלה, כדי שהמים לא יתקררו בכל פעם מחדש.
נתלכלכו המים מרוב ההגעלה עד שמראיתם כציר, יש להחליף את המים.
אחר ההגעלה – יש לשטוף את הכלי מיד במים צוננים, כדי שלא יחזור לבלוע מהמים הרותחים (האסורים) שעליו. בדיעבד אם לא שטף, אין לחוש (11).
זמן ההגעלה – רצוי לא להשאיר את הגעלת הכלים לערב החג (12).
יש שנהגו להגעיל שלשה ימים קודם הפסח (13). אחרים ההדירו להגעיל מיד בראש חודש, וכשר הדבר, כי על ידי כן תיעשה ההגעלה בנחת ולא במרוצה (14).
לכתחילה אין להגעיל כלים בערב פסח אלא עד זמן האיסור, כלומר, עד תחילת שעה חמישית. (בשעת הדחק, באופנים מסויימים ניתן להגעיל כלים אף לאחר זמן האיסור, וישאל שאלת חכם) (15).
הכשרת המטבח לפסח
שיש – קודם שמכשיר את השיש, ינקה היטב את כל הפינות והסדקים. וכן יראה שכל משטח השיש יהיה יבש לגמרי, כדי ששיירי המים לא יצננו את המים שמערה על השיש (16). (ראוי לא להשתמש בשיש 24 שעות קודם ההכשרה, בחמץ חם) (17).
סדר ההכשרה – ירתיח מים בקומקום חשמלי [שניקה אותו והרתיח בו מים ושפכם]. רצוי שלא יניחו עליו חמץ עשרים וארבע שעות לפני כן. ויערה את המים הרותחים (_ עדיף לערות את המים הרותחים, בעודם רותחים ומבעבעים), על כל מקום ומקום מהשיש שרוצה להכשיר. ויזהר שהעירוי יהיה בדרך שפיכה ולא בצורת זריקה באויר, כדי שלא יפסק הרצף של העירוי (18). בעת שמערה את המים הרותחים על משטח (שיש, שלחן וכד'), יזהר לערות היטב על כל השטח שרוצה להגעיל, כדי שבכל השטח יהיה עירוי מכלי ראשון דווקא.
נוהגים לכסות את השיש לאחר ההכשרה בפח, עץ, פי.וי.סי. וכדומה. (באם מכסה את השיש בנייר אלומיניום דק שנקרע בנקל, יש להכשיר את השיש ע"י עירוי מים רותחים תוך העברת אבן מלובנת) (19).
חרסינה – במקום שיש חשש שנגעו קירות החרסינה אשר מעל השיש בקדירות חמץ (דהיינו בגובה הסירים), או שבלעו מאידי מאכלי החמץ, ראוי לכסותם בנייר אלומיניום או כיסוי אחר, כדי שלא יגעו הקדירות של פסח בקיר, (אם אפשר, יערה עליהם מים רותחים) (20).
כיורי חרסינה – דינם ככלי חרס שאין מועיל הגעלה, אלא מנקה אותם בחומרי ניקוי היטב שלא יהיה דבוק בהם חמץ בעין, (וכן יש לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון) וישים בכיור קערה מיוחדת לפסח (21).
יש לנקות היטב גם בחריצים שבין הכיור לשיש, שמצוי שמצטבר שם לכלוכי חמץ בעין או שומני חמץ.
במקום יציאת המים מן הכיור, ישפוך מים רותחים וחומר ניקוי חריף (כגון אקונומיקה), כדי לפגום את החמץ הנשאר דבוק בתוך הצינור (22).
יש מחמירים שלא להשתמש בכיור במים חמים בפסח, אף אם מניח בכיור כלי נוסף, אלא אם כן יקפיד בכל ימי הפסח, שתהיה מסננת בפתח הקערה. לפי שלכלי חרס אין הכשר, ומצוי מאד שהכיור נסתם ומתמלא במים, וכשהמים חמים תצא הפליטה מהחרס ותיבלע בכלים.
כיורי נירוסטה – ינקם היטב ויגעילם ע"י עירוי מים רותחים מכלי ראשון וישטפם בצונן (ככל כלי מתכות). וישים קערה מיוחדת לפסח (23).
כן יזהר שלא להשתמש בכיור במים חמים 24 שעות קודם ההכשרה. ואם השתמש ישפוך חומר ניקוי חריף (כגון אקונומיקה) במים רותחים, כדי לפגום את טעם החמץ שבקערה.
ברז מים חמים – יש להגעילו, לפי שבולע מאידי החמץ העולים מן התבשילים (24). החלקים הניתנים לפירוק בקלות ינקם היטב ויגעילם. החלקים שאינם ניתנים לפירוק בקלות ינקם היטב, ואח"כ יפתח את ברז המים החמים כשהמים רותחים בו, ובו זמנית יערה עליהם מבחוץ מים רותחים מכלי ראשון, וישטפם לאחר מכן בצונן. את המסננת של הברז יגעיל או ישים חדשה (25).
פיות הברזים – נוהגים לשים מסננת של בד (או מסננת חדשה) על כל פיות הברזים שמשתמשים בהם לצורך מאכל (26).
שולחנות – שולחנות המטבח שמניחים עליהם סירים חמים או מאכלים חמים לאחר הורדתם מהאש, ישפשפם וינקם היטב בכל מקום, לאחר מכן יערה עליהם מים רותחים מכלי ראשון (אם אין חשש שהשולחן יתקלקל), ויפרוס על השולחן מפה או קרטון עבה שאינם מעבירים רטיבות (27).
שולחן שאין אוכלים עליו כל השנה אלא בהפסק מפה, אין צורך לערות עליו מים רותחים, אלא יכסנו במפה או קרטון עבה שאינם מעבירים רטיבות (28).
מפות ומגבות – מפות שולחן ומגבות כלים שהשתמשו בהם לחמץ יש לכבסם במים חמים עם חומרי כביסה, וזו היא הכשרתם לפסח, ומפות שלא ניתן לכבסם בחמים אין להשתמש בהם בפסח (29). כיום נהגו רבים להחמיר לייחד לפסח מפות ומגבות כלים מיוחדות, שאין משתמשים בהם במהלך ימות השנה.
כיריים של גז
יש לפרק את כל החלקים וינקם היטב.
חצובה – הרשתות שעליהן עומדים הסירים, רצוי להחליף לחדשים. אם אי אפשר, יכשירם על ידי ליבון קל, היינו שיתנום על האש עד שמצידו השני יהא קש (או נייר) נשרף, ויכסם בנייר אלומיניום או פח (30).
כפתורי הגז – יש לנקותם היטב כך שלא יישאר חמץ מודבק, ואחר כך לכסותם בנייר כסף וכדומה, ועדיף להחליפם לפסח (31).
מבערים – שמהם יוצאת האש, יש לנקות היטב את החורים שמהם יוצאת האש. ואחר כך ידליק את הלהבה הגדולה ביותר שבכל מבער למשך כחצי שעה, כדי שיישרף החמץ.
שלד הגז – יערה עליו מים רותחים מכלי ראשון, ואח"כ יכסהו בפח מיוחד (32).
מגש שמתחת המבערים – יערה עליו מים מכלי ראשון, ויכסהו בנייר אלומיניום, או שיוציא את המגש למשך ימי הפסח (33).
מכשירי מטבח חשמליים
תנור אפיה (טוסטר_אובן, מיקרוגל) – קשה מאד להכשירם כדין. (במקום הצורך יש לשאול שאלת חכם אם ניתן באופנים מסוימים להכשירו) (34).
פלטה (חשמלית) של שבת – לנקות היטב ולהדליקה עד שתתחמם היטב. לאחר מכן יכסה את הפלטה בפח או בנייר אלומיניום עבה ועליהם יניח את הסירים (35).
מקרר – ינתק את זרם החשמל, ואח"כ ינקה היטב את מדפיו חריציו ופינותיו בחומר ניקוי. (בגומי שבמסגרת סביב הדלתות מצוי מאד פירורי חמץ _ במיוחד במקפיא, ורצוי להיעזר במברשת דקה).
חריצים עמוקים במקרר, שנראים שם פירורי חמץ, ואי אפשר להוציאם, הרי הם כחמץ שנפלה עליו מפולת, ואין צריך לחוש להם (36).
נוהגים לצפות את האצטבאות בציפוי פלסטיק, פח, זכוכית או נייר אלומיניום וכדומה. (יש לשים לב, שהציפוי לא יעכב את מעבר הקור, כדי שלא יתקלקלו המאכלים).
מקפיא – יפשיר תחילה את הקרח שבתוכו ואח"כ ינקהו היטב כמו המקרר.
ראש המיקסר – ראוי לא להשתמש בו בפסח, לפי שאבק הקמח חודר לחריצים שבראשו וקשה לנקותו, ובעת השימוש לפסח עלול ליפול למאכל. אם בכ"ז נחוץ להשתמש בו, יש לפרקו ולנקותו היטב, ולכסותו באופן שאין חשש שייפול ממנו חמץ למאכל.
בלנדר – יחליף חדש לפסח (כי קשה לנקות היטב את הסכינים שבו).
כלי לישה – נוהגים שלא להשתמש בהם כלל אפילו על ידי הגעלה (37).
מדיח כלים – דיני הגעלת מדיח משתנים בהתאם לאופן הייצור של המדיח, ולשיטת הניקוי (חום מעלות המים ועוד), על כן ראוי לשאול שאלת חכם בכל מקרה לגופו, האם ניתן להגעיל, ובאלו אופנים (38).
תכשיטי נשים – צריך לנקות היטב את השעונים והטבעות, בפרט בינות לחריצים. את הטבעות יש להגעיל במים רותחים.
ארונות מטבח – ינקם היטב כולל החריצים והסדקים, במיוחד בארונות בהם מצוי החמץ במשך השנה, (עוגיות, פתיתים ומוצרי פסטה וכו').
נוהגים לצפות את המדפים שמשתמשים בהם בפסח.
מעמד לייבוש כלים – מפלסטיק או מתכת. לאחר שטיפה וניקיון יסודי מותר להשתמש בו בפסח ורצוי לצפות בנייר אלומיניום. כיום ניתן לרכוש את חלקי הייבוש בנפרד, וראוי להדר על כך.
מטאטא – ינקה את המטאטא וירחצו היטב מפירורי החמץ שבו. יש נוהגים להשתמש במטאטא מיוחד לפסח (39).
שינים תותבות
מי שיש לו שינים תותבות, וכן פלטה ליישור שיניים יזהר שלא לאכול בהם חמץ חם (או חריף) בתוך עשרים וארבע שעות קודם ההגעלה. (ויש שהקפידו בכך גם בסתימות וכתרים) (40).
הכשרתם – ינקם היטב ויערה עליהם מים רותחים מכלי ראשון, ואם חושש שיתקלקלו יכשירם בכלי שני.
בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כתבו, שאפשר להכשירן על ידי שרייה בתמיסה שיש בה שני שליש מלח ושליש מים למשך חצי שעה. אמנם יש לפוגמם קודם לכן ע"י שרייתן למשך כחצי שעה בחומץ (41).
לאחר ההכשרה, יש שהקפידו שלא לאכול מאכלי חמץ. במאכלי חמץ חמים בוודאי ראוי להקפיד על כך.
מקורות והערות
1. יסוד ושורש העבודה הל' הגעלת כלים, מעם לועז פר' בא.
2. מג"א סי' תנב ס"ק ט בשם ספר חסידים סי' תשלא.
.3 שו"ע סי' תנא סעיף כו. גם בקהילות הספרדים, יש שנהגו להחמיר בכלי זכוכית כפסק הרמ"א – שד"ח חו"מ מערכה ה אות כט.
4. שו"ת ירושת הפליאה סוף סימן כ בשם מהר"ם בריסק.
5. שו"ע הרב סי' תנא סעיף יד, מ"ב ס"ק יט.
6. פסקי תשובות סימן תנ הערה 115 בשם בצל החכמה ח"ג סימן נה, והגרש"ז אויערבך.
7. כלי פלסטיק – שו"ת חלקת יעקב, שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' סז כתבו דמהני הגעלה, ובשו"ת אג"מ או"ח ח"ב סי' צב ובשו"ת קנין תורה בהלכה ח"ו סי' פד כתבו, שכל שנעשה מדברים כימיים שלא נמצא בדברי הקדמונים לא מהני הגעלה.
ובסידור פסח כהלכתו פ"ט הע' 49 כתב בשם הגרי"ש אלישיב, שאם השתמשו רק בכלי שני, ניתן להגעילם. וכ"פ הגר"ש וואזנר בקו' מבית לוי – ניסן תשנ"ז עמ' יא.
כלי אמאייל ¬– עי' בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קיג, כתב סופר יו"ד סי' עח, מהר"ם שיק יו"ד סי' קמ, הגעלת כלים לפסח עמ' רצג.
8. שו"ע הרב סי' תנב סעיף יז.
9. ט"ז ומג"א סי' תנב ס"ק ו, שו"ע הרב סעיף טו.
10. נטעי גבריאל ח"א פרק עב אות א.
11. שו"ע סי' תנב סעיף ז.
12. מעם לועז פרשת בא.
13. שו"ע הרב סי' תנב סעיף כא.
14. כף החיים שם אות כא בשם דרשות מהרי"ל ומטה משה.
15. שו"ע סי' תנב סעיף א_ב, שו"ע הרב סעיף ח. בשעת הדחק – עי' בחיי אדם כלל קכה סעיף לה.
16. מג"א שם ס"ק ט, הובא במשנה ברורה ס"ק כ.
17. במשנה ברורה שם כתב: 'וישהה אחר השפשוף מעת לעת שלא יהיו בני יומן'. וכתב שם בשער הציון אות כה: 'והחק יעקב כתב, דדי מעת לעת, מעת שנשתמש עליו חמץ'.
18. מג"א ומ"ב שם. ובלשון חז"ל מוגדרת הלכה זו: 'שלא יפסק הקילוח'.
19. קובץ מבית לוי – פסקי הגר"ש וואזנר שליט"א.
הטעם שמעיקר הדין צריך להכשיר את השיש ע"י אבן מלובנת הוא, כיון שלפעמים מניחים על השיש קדירה רותחת או מאכל גוש רותח, והרי הדין הוא שצריך להגעיל באותה מדרגת חום של הבליעה – רמ"א סי' תנא ס"ו ומשנה ברורה שם סק"נ. אך למעשה יש שהקילו להגעיל את השיש ללא אבן מלובנת, כיון שקשה להגעיל את השיש עם אבן מלובנת, בפרט שצריך להגיע עם האבן לכל פינה ופינה, דבר הקשה ביותר. ומאחר שגם לאחר ההגעלה נהוג להניח על כל משטח שמניחים עליו אוכל, כיסוי בפסח, וכפי שכתב המהרי"ל – הלכות הגעלה, אות יב.
20. קובץ מבית לוי שם.
21. שם.
22. הגעלת כלים לפסח עמ' שמט.
23. שם עמ' שמח בשם הגרי"י וייס זצ"ל והגר"ש וואזנר שליט"א.
24. בעדות ספרד רבים לא נהגו להכשיר את ברזי המים אף בעירוי רותחים, לפי שלדעתם לא מחמירים ב'ניצוק' גם בחמץ בפסח.
25. שם.
26. קובץ מבית לוי שם.
27. שם.
28. כף החיים סי' תנא אות רלג.
29. שערי ימי הפסח פרק ג. וכתב שם, שבימינו ניתן לסמוך על הכיבוס במכונת כביסה, כי מה שהמכונה דופקת את הכביסה נחשב לחבטה, ואבקת הכביסה לאפר, אבל עכ"פ צריך לכבס אותם בחמין ולא די בכביסה במים פושרים.
30. בקובץ מבית לוי שם כתב, שלכתחילה צריך ליבון חמור [וכתב שם, דלפי דעה זה, ראוי לייחד חצובה מיוחדת לבשר ולחלב, וכ"כ בשו"ת כתב סופר יו"ד סימן נד]. אמנם בשו"ת אג"מ ח"א סי' קכד כתב דסגי בליבון קל.
ואם קשה ללבנם יכול להגעילם במים רותחים אלא שאז צריך לנקותם היטב לפני ההגעלה כי א"א להגעיל כלי שאינו נקי, לעומת זאת, כאשר מלבנים את החצובה, אזי אש הליבון שורף את הלכלוך ואין צורך לנקותם היטב מקודם.
31. נטעי גבריאל ח"א פרק עט אות ה.
32. הגעלת כלים לפסח עמ' שנב.
33. יסודי ישורון עמ' קסא.
34. קובץ מבית לוי שם, וע"ע בהגעלת כלים לפסח עמ' תמד.
35. סדר פסח כהלכתו עמ' סח, וע"ע בקובץ מבית לוי שכתב, שיש להדליק את הפלטה עד שתתחמם היטב, ואז לערות עליה מים חמים.
36. חוט שני פרק ד עמוד פז.
37. הגעלת כלים לפסח עמ' שעו.
38. במדיחי כלים ביתיים, מידת החום המקסימאלית, היא בדרך כלל עד 82 מעלות.
במדיחי כלים המיוצרים לאחרונה, יש הרבה חלקי פלסטיק, פילטר וחריצים, שקשה לנקותם היטב, וקשה גם לכוון שהמים יגיעו לכל המקומות – קובץ מבית לוי חלק א עמוד ל, פסקי תשובות סימן תנא אות כה, ויעוין גם בנטעי גבריאל ח"א פרק פג.
39. קובץ מבית לוי שם.
40. קובץ מבית לוי (ניסן), הגדש"פ מועדים וזמנים.
אמנם בספר חוט השני (פסח עמוד קיג) כתב, שמסתבר שאין לחוש לזה.
41. ראה באריכות בספר הגעלת כלים לפסח עמ' תלב-תלה.