דף עח עמוד א
* במשנה (בסוף העמוד הקודם) נאמר שדם שהתערב במים אם יש בו מראית דם כשר - ומחדש רבי יוחנן שדין זה הוא רק אם נפלו המים לתוך הדם, אבל אם נפל הדם לתוך המים, כל טיפת דם שנפלה לתוך המים בטלה.
* ריש לקיש אמר שהפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור - ומדייקת הגמרא מכך 3 דברים: (1) איסורים מבטלים זה את זה (2) הדין שאיסור שנותן טעם ברוב היתר שהתערב בו אוסר את כל התערובת, אינו מן התורה (3) התראת ספק לא נחשבת להתראה.
דף עח עמוד ב
* בעקבות קושיית רבא (בסוף העמוד הקודם) הגמרא חוזרת בה ואומרת שאין ללמוד מדברי ריש לקיש אם דין נותן טעם ברוב הוא מהתורה או לא.
* למסקנת הגמרא: יש מחלוקת תנאים אם אומרים בנוגע לתערובת מין במינו "רואים אותו כאילו הוא מין בשאינו מינו" ואז אינו בטל ברוב אלא משערים אותו כמין בשאינו מינו [בנותן טעם] או אין אומרים ובטל המין במינו ברוב.
* הגמרא מקשה על סתירה בדעת רבי יהודה לגבי תערובת מין במינו אם אומרים "רואים וכו'" או לא (ואביי ורבא מתרצים בעמוד הבא).
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף עח
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב אליהו אורנשטיין שליט''א