למסקנא, מה למדנו היום בדף היומי? | מסכת בבא קמא דף מד
עמוד א'
א. שור תם או מועד, שהרג איש או אשה, קטן או גדול, חייב סקילה. וכן אם הזיק אחד מאלו, חייב בתשלומין.
ב. אדם קטן שהרג, פטור ממיתה. שור קטן שהרג, חייב סקילה (ש'שור בן יומו' קרוי שור).
ג. שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם, פטור ממיתה. ואם היה מועד להתחכך בכתלים ולדחוף את הכותל בגופו ולהפילו על האדם, ולא התכוין להרגו אלא להנאתו (שהתחכך גם לאחר שנפל הכותל), לשמואל חייב בכופר אע"פ שאינו נסקל, ולרב פטור.
ד. ואם נפל הכותל על האדם מכוחו, פטור מכופר לדברי הכל, שאין חיוב כופר בצרורות.
עמוד ב'
א. שור מועד שהרג בכוונה, חייב במיתה ובכופר. הרג שלא בכוונה, חייב בכופר (וי"א שפטור), ופטור ממיתה. תם שהרג בכוונה, חייב במיתה ופטור מכופר, שלא בכוונה פטור מזה ומזה.
ב. שור שהזיק שלא בכוונה, י"א שחייב לשלם, שתשלומי נזיקין נלמד מתשלומי כופר. וי"א שהוא פטור, שלמדים חיוב תשלומין שבא מחמת השור, מחיוב מיתה שבא מחמת השור, ולא מכופר שבא לכפרת בעלים.
ג. שור שנתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם, לכנעני והרג בן ישראל, לנפלים והרג בן קיימא, פטור ממיתה.
ד. אדם שנתכוין להרוג את זה והרג את זה, לרבי שמעון פטור ממיתה, שנאמר 'וארב לו', ולחכמים חייב. וכן שור שנתכוין להרוג ישראל זה והרג ישראל אחר, דינו כאדם, שלחכמים נסקל ולרבי שמעון לא, שנאמר 'השור יסקל וגם בעליו יומת', כמיתת הבעלים כך מיתת השור.
ה. הזורק אבן לתוך חבורת אנשים שיש בה כנענים וישראלים, אפילו אם תשעה ישראלים ואחד כנעני פטור ממיתה, אע"פ שהרוב ישראל, כל קבוע כמחצה על מחצה, וספק נפשות להקל.
ו. שור האשה, ושור של יתומים שאין להם אפוטרופוס, ושור של יתומים שיש להם אפוטרופוס, שור המדבר שהוא הפקר, ושור של הקדש, ושור הגר שמת ואין לו יורשים, שהרגו, חייבין מיתה. ולרבי יהודה שור המדבר ושל הקדש ושל גר שמת בלא יורשין, פטורים ממיתה, לפי שאין להם בעלים. וגם אם היה לשור בעלים בשעה שנגח, ולאחר מכן הפקירו או הקדישו, פטור. שנאמר והועד בבעליו והמית וגו', עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד.
סיכומי הדינים העולים ממסקנת הגמרא באדיבות מערכת ה'דף היומי למסקנא' | מאת הרב אלימלך בריזל שליט''א