גל של גניבות פקד לאחרונה את אחת הישיבות החשובות. הגנב, או הגנבים, כך נראה, ידעו היטב את כל המחבואות של חדרי הפנימיה בה ישנו הבחורים, והגיעו באישון לילה או בזמנים שאין בחורים ורוקנו וגנבו בסכומים גדולים מאוד.
כל הנסיונות לעלות על הגנבים עלו בתוהו. המצב הגיע עד כדי כך שבחורים חששו להשאיר כל דבר שיש בו קצת ערך.
עד שאחד הבחורים הציע דרך מתוחכמת שתפתור את מכת הגניבות וגם תביא את הגנב החצוף על עונשו. הוא שיער מהיכן הפירצה דרכה מגיע הגנב, וטמן לו מלכודת שתגרום לו ליפול כשהוא יעבור שם וכך לא יצליח לבצע את זממו.
ואכן כך אירע, והתוכנית באמת הצליחה מעל המשוער. הגנב הנבזה עשה את דרכו דרך מקום מסוים, ובאמצע, בעוד הוא מטפס ודורך על המדרגה בביטחה, נפל בפתאומיות ארצה עם כמה קרשים שנפלו עליו וחבטו בו בעוז, כל גופו נפצע קשה וכוחות הצלה היו צריכים לפנות אותו לבית החולים.
ואכן מכת הגניבות פסקה וכעת, כך נראה, תבוא הרווחה לתלמידי הישיבה והשקט ובטח יהיו מנת חלקם.
בטרם נבוא לגוף הענין, נבהיר, כי לא זו הצורה ולא זו הדרך של בני התורה. בחורי ישיבות לא צריכים להיות עסוקים בנקמות ומכשולות לגנבים, אלא שלפי המצב שהיה, קיבלו הבחורים היתר מרבותיהם לעשות דבר כזה כדי למגר את התופעה שגדלה לממדים מבהילים.
והנה, השבוע התייצב במעונו של רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א בחור מאותה קבוצה, ושאל אם עשה כראוי. מצד אחד – אמר הבחור – הגנב אינו חף מפשע ומגיע לו עונש גדול, מצד שני, עונשו של גנב הוא לשלם מה שגנב ואילו כאן הוא נפצע קשה בכל גופו וצריך להיות מאושפז עד שיעמוד על רגליו.
רבינו שליט"א הרגיעו בביטחה ואמר לו: "בוודאי זה מגיע לו, הגנב עשה את זה לעצמו. אדרבה, אתם לא עשיתם לו שום דבר, את עונשו הוא עוד צריך לקבל… מה שהוא לקה זה מה שהוא גרם לעצמו. הוא נפל למלכודת שהוא עצמו חפר אותה. אין לכם ממה לחשוש"…
(דברי שיח)