יעקב א. לוסטיגמן
חג הפסח מצריך הכנה מיוחדת ומאומצת, למי שרוצה לחגוג אותו כהלכתו, ולהימנע לחלוטין מאיסור חמץ.
אבל השנה, כשהתפרצות ה'קורונה' מאיימת על כולנו, ולאחר שמשרד הבריאות והממשלה קבעו כי לא תתקיים 'הגעלת כלים', ושהמקוואות לטבילת הכלים החדשים יהיו סגורים, אנחנו לא יכולים להתכונן כמו כל שנה.
בפרויקט מיוד לימי הקורונה, יוצא 'אחינו' במדריך מפורט בשיטת 'עשה זאת בעצמך', כדי שבכל בית יוכלו להכשיר את הכלים באופן עצמאי.
את ההנחיות ההלכתיות כתבנו מפי הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, רב קהילת חסידי לעלוב בקרייה החרדית בבית שמש, ומחבר סדרת ספרי ההלכה 'ילקוט הליכות ועניינים הנוגעים למעשה'.
לרגל הימים המיוחדים בהם אנו מצויים, ובגלל הצורך להקפיד ביתר שאת על ההנחיות של משרד הבריאות, בחר הרב גרין שליט"א לנקוט בגישה מקילה מאוד, וחשוב לדעת שבשנים רגילות, כאשר ניתן לקנות כלים חדשים, לטבול ולהכשיר בצורה מסודרת, מומלץ להתייעץ שוב עם רב כיצד לנהוג לפני חג הפסח.
לפני שאנחנו נכנסים לפן ההלכתי של הכשרת הכלים לפסח, מבקש הרב גרין לחדד ולהבהיר, כי לפי ההלכה, חובה על כל יהודי לשמור על הבריאות שלו ושל סובביו, ולכן החיוב לציית להוראות הממשלה אינו בעל תוקף חוקי בלבד, אלא גם בעל תוקף הלכתי.
"מי שמזלזל הנחיות, עלול לגרום חלילה לתחלואה שלו עצמו ושל אנשים אחרים", אומר הרב גרין, "אין צורך להבהיר כמה זה חמור, וכמה אנחנו כיהודים צריכים להקפיד ולשמור מכל משמר על קדושת חיי האדם.
"חלילה לנו מלזלזל בהנחיות, דבר שעלול לגרום לכך שנהיה אשמים חס וחלילה בגרימת תחלואה ואולי אפילו מוות לעצמנו ולאחרים, רחמנא ליצלן".
לדבריו, "כשזה מגיע לחיי אדם, אם יש ספק אז אין ספק, אנחנו הולכים לקיצוניות הכי גדולה, ועושים כל מה שאפשר כדי להגן על חיי אדם".
ועכשיו להנחיות ההלכתיות
מי שבביתו יש כלים מיוחדים לפסח, כפי שמקפידים בבתים רבים של יהודים יראי שמים, אין לו כל בעיה לחגוג את הפסח כהלכתו, וצריך רק להכשיר את השיש הברזים וכו', כמו בכל שנה.
אבל מי שאף פעם לא חגג פסח לבד, או שנוהג מדי שנה להכשיר את כלי החמץ לפסח, אין שום בעיה לעשות זאת גם השנה, באופן עצמאי.
כלים חדשים
כלים חדשים שנקנו מגוי, חייבים טבילה במקווה כשר.
היום רוב הכלים מיוצרים על ידי גויים, ולכן כל כלי צריך טבילה, אלא אם כן אנחנו יודעים בוודאות שהוא מייצור של יהודי ושלא היה בבעלות גוי.
בגלל שכיום אי אפשר להטביל כלים, כי המקוואות סגורים, עדיף לא להשתמש בכלים חדשים בפסח השנה, ובמקום זה עדיף להכשיר את הכלים של החמץ כפי שנבאר בהמשך, כל כלי בהתאם לחומר ממנו הוא עשוי וסוג השימוש שעושים אתו.
החיוב בטבילת כלים הוא רק על כלי שמשתמשים בו ישירות לאכילה או להגשת האוכל והכנתו, כמו צלחת, כוס, מזלג, סיר, מצקת, סכן וכדו'.
כלים משניים, כמו מגש שלא מניחים את האוכל ישירות עליו, אינם טעונים טבילה.
מי שחייב להשתמש בכלים חדשים ואינו יכול להכשיר כלי חמץ לפסח, ידבר עם הרב שאצלו הוא מוכר את החמץ לגוי, ויבקש ממנו שיוסיף למכירה גם את הכלים החדשים.
כך הכלים שייכים לגוי ופטורים מטבילה.
חשוב לרשום בצורה מסודרת את הכלים הללו ולזכור אותם, כדי לטבול אותם במקווה לאחר מכן, כאשר נחזור בעזרת ה' לשגרה ונוכל להגיע למקוואות בלי חשש להידבקות במחלה חלילה.
ואם הזכרנו את נושא מכירת החמץ לגוי, השנה אין לבוא לרב למכירת החמץ, ויש למכור דרך האינטרנט או בשיחת טלפון עם הרב.
אין צורך להגעיל כלים חדשים, וגם מי שמחמירים על עצמם ונוהגים להגעיל כלים חדשים, השנה יוותרו על החומרה הזאת, או יכשירו את הכלים באופן עצמאי בבית, כפי שנבאר בהמשך.
כלי זכוכית
לגבי כלי זכוכית, יש הבדל גדול בין שיטת הספרדים, לשיטתם של הפוסקים האשכנזים.
לדעת הספרדים, כלי זכוכית אינם 'בולעים' חמץ או כל דבר אחר, ולכן צריך רק לשטוף אותם היטב היטב, והם ראויים לשימוש בפסח, גם אם השתמשו בהם במהלך השנה לחמץ, לבישול לאפייה, או לשתייה.
לדעת האשכנזים אי אפשר להכשיר כלי זכוכית לשימוש בפסח, ולכן אם זה כלי שאולי השתמשו בו פעם עם חמץ חם באופן ישיר, כמו צלחת שאולי היתה בה דייסה חמה, אסור להשתמש בכלים הללו לפסח.
אין דרך להכשיר כלי זכוכית לפי הפוסקים האשכנזים, ולכן הספרדים ישטפו ושישתמשו בהם בלי שום בעיה, והאשכנזים ישתמשו בחד פעמי.
אם כלי הזכוכית בוודאות לא שימשו מעולם לשימוש ישיר של חמץ חם, אפשר לשטוף ולהשתמש בפסח גם לפי הפוסקים האשכנזים.
כלי פלסטיק וסיליקון
כלים מסוג זה, יש מחלוקת בין אחרוני הפוסקים אם אפשר להכשיר אותם, ולכן מי שיכול ישתדל לא להשתמש בהם בפסח.
מי שאינו יכול בשום אופן לוותר על הכלים הללו, יכשיר אותם כמו את כלי הבישול והסכו"ם, כפי שנבאר בהמשך.
לגבי כלים אלו, כלי הפלסטיק והסיליקון, אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים.
הכשרת כלים
לפני שנפרט את הדינים של הכשרת הכלים, נתעכב לרגע קט על העיקרון המנחה אותנו בכל קשור להגעלת כלים.
הרעיון של הכשרת הכלי הוא שבשימוש של הכלי למאכלי חמץ, הכלי 'בלע' קצת מהחמץ, וכשאנחנו משתמשים בו לאחר מכן לבישול והכנת מאכלים בפסח, אותן 'בליעות' ש'נבלעו' בתוך הכלי, נפלטות החוצה ומתערבות במאכל הכשר לפסח, ובכך בעצם הופכות אותו לחמץ.
איך מוציאים את ה'בליעות' הללו?
כמו שהן נבלעו. כלי בישול כמו סיר שמבשלים בו עם מים, נכשיר אותו על ידי מים רותחים.
כלי צליה, שמשתמשים איתו ישירות עם האש, כמו רשת צליה או שיפוד מתכת וכדו', נכשיר אותו על ידי אש במגע ישיר עם הכלי.
ועכשיו נעבור לפירוט
כלי בישול
את כלי הבישול, וכך גם הסכו"ם, אנחנו מכשירים בדרך של 'הגעלה':
ממתינים עד שיעברו לפחות 24 שעות מאז הפעם האחרונה בה השתמשנו בכלים אלו לבישול או אכילת חמץ חם.
מוודאים שהם נקיים היטב ולא נשאר מעט חמץ, ואפילו פירור קטנטן, שדבוק בהם.
ולאחר מכן מטבילים אותם במים רותחים.
מעמידים סיר גדול על האש, וכשהמים שבתוכו מבעבעים, אנחנו מכניסים את הכלים פנימה, אפילו לרגע קט, ובתנאי שהמים רותחים מספיק וממשיכים לבעבע גם כשהכלי בפנים.
אפשר להכניס את הכלי 'חצי חצי', כלומר אם זו סכין ארוכה, אפשר להחזיק בצד אחד ולטבול אותה במים המבעבעים, להוציא, לשטוף מעט במים קרים, ולאחר מכן להחזיק קצה השני, ולהטביל את הקצה הראשון במים החמים.
כך גם לגבי סירים, אנחנו מכניסים אותם בתוך הסיר הגדול עם המים המבעבעים, ואפשר חצי ולאחר מכן החצי השני, או שליש ועוד שליש ועוד שליש, אבל חשוב לוודא שבסופו של דבר כל חלקי הסיר הוטבלו במים הרותחים, מבפנים ומבחוץ.
עדיף לשטוף את הכלים במים קרים מיד לאחר הוצאתם מהמים הרותחים, אבל אם שכחתם לעשות זאת, לא נורא, הכלי כשר בכל זאת.
לגבי הסיר הגדול, שבו אנחנו מטבילים את שאר הכלים והסירים, צריך להקפיד שגם הוא לא היה בשימוש עם חמץ חם במשך 24 שעות לפני ההגעלה.
לאחר שמסיימים להגעיל את שאר הכלים בתוכו, נוסיף לו מים כמעט עד למעלה, נרתיח אותו מחדש, וכשהמים רותחים מאוד ומבעבעים היטב, נכניס לתוך הסיר כלי או כל דבר אחר שיגרום למים הרותחים לגלוש החוצה, וכך אנחנו מכשירים את שפת הסיר.
לאחר מכן, את החלק החיצוני של הסיר נכשיר על ידי 'עירוי' – נרתיח מים בקומקום חשמלי, וכשהמים רותחים מאוד נשפוך אותם על חלקו החיצוני של הסיר מכל הצדדים, ולאחר מכן עדיף לשטוף במים קרים.
אם עשיתם כך, הסיר כשר לפסח ואפשר להשתמש בו בחג.
נדגיש שוב: בכל מקרה, הסיר הגדול וכל הסירים והכלים האחרים חייבים להיות נקיים מאוד, ועלינו להיות בטוחים שלא השתמשנו בהם ב-24 השעות האחרונות לבישול או לאכילת חמץ חם.
כך נכשיר מחבתות וסירים מחורצים
ומה קורה אם מדובר בסיר עם חריצים, שקשה מאוד לנקות אותם ואפילו בלתי אפשרי.
כך גם לגבי מחבתות, שבדרך כלל אי אפשר לנקות אותן בצורה מושלמת?
לגבי כלים אלו לא מספיקה הגעלה, ובמקום זאת אנחנו בוחרים בשיטת הכשרה שונה, שנקראת 'ליבון קל'.
אם יש לכם בבית מבער גז – 'ברנר', הכי טוב. מעלים בו אש ומעבירים את האש בעוצמה גבוהה עם פני הסיר או המחבת מהכל הצדדים, מבפנים ובמחוץ, והסיר כשר לפסח, בתנאי שניקינו אותו היטב קודם לכן.
אם אין לכם מבער, אפשר להפוך את המחבת או הסיר על גבי הכירה, להדליק את הגז, ולתת למחבת להתחמם מבפנים היטב, כמו שמעבירים עליה אש.
לאחר מכן נהפוך אותה וניתן לה להתחמם מהצד החיצוני באותה הצורה.
כיריים, חצובות ומבערים
כיריים של גז: אם יש לכם בבית פלטת מתכת שאפשר לכסות בה את כל שטח הכיריים, הכי טוב זה לכסות ולהדליק את כל המבערים בו זמנים, למשך מספר דקות.
החום העז שייווצר מתחת לפלטת המתכת יכשיר את המבערים, את החצובות וגם את הבסיס של הכיריים, המשטח שמתחת להן.
כמובן שלפני הכל צריך לנקות היטב את הכיריים ואת החצובות.
אם אין לכם פלטת מתכת, צריך לנקות את הכל היטב, ולאחר מכן לערוץ מים רותחים מקומקום חשמלי על משטח הבסיס של הכיריים.
לאחר מכן נבעיר אש במבערים, ונעביר את החצובות הנקיות על גבי האש, כדי שירתח הברזל, בעיקר במקום שעליו עומדים הסירים בזמן הבישול. החלקים הצדדים של החצובה פחות חשובים לעניין זה.
את משטח הבסיס נייבש היטב מהמים של ה'עירוי' ששפכנו עליהם, ולאחר מכן נצפה אותם בנייר כסף.
עדיף לעטוף גם את החצובות בנייר כסף, אם הדבר אפשרי. אם לא הסתדרתם עם זה, לא נורא, החצובות כשרות גם בלי ציפוי.
אינדוקציה
סוגי הכיריים שמכוסים במשטח זכוכית:
לפי הספרדים זכוכית אינה 'בולעת' כאמור, ולכן מספיק לשטוף היטב את משט הכיריים ולאחר מכן אפשר להשתמש בהן בפסח בלי שום בעיה.
לפי האשכנזים אי אפשר להכשיר את משטח הזכוכית, ולכן צריך לצפות אותה במשטח סיליקון. ישנם סוגי כיריים שאפשר לעשות זאת ויש משטחי סיליקון מתאימים לשימוש.
בסוגי הכיריים שבהם אי אפשר להשתמש במשטח סיליקון, אם הם עשויים זכוכית, אי אפשר להכשיר אותם ואין להשתמש בהם בפסח, אלא אם כן יצפו אותם בנייר אלומיניום עבה, ויוודאו שלא ייכנסו מים או כל נוזל רטוב אחר בין נייר האלומיניום לכיריים, במשך כל הבישולים של מאכלי הפסח.
תנורי אפייה, תבניות ורשתות צליה
כל המוצרים המשמשים לצלייה ואפיה בחום גבוה מאוד, או ישירות על האש, צריכים 'ליבון חמור'.
בעיקרון הליבון החמור הוא עד שניתזים ניצוצות של אש מכלי המתכתב, אבל בזמנינו המתכת ממנה עשויים הכלים צפופה יותר, ולכן אנחנו לא רואים אש ניתזת מהכלים, זה לאומר שהם אל מוכשרים, אם החום מגיע לרמה שבכלים של פעם היתה ניתזת ממנו אש.
מה היא מידת החום שעונה להגדרת הזאת?
יש פוסקים שאומרים של -380 מעלות צלזיוס, ויש אומרים שאפילו 200 מעלות מספיקות.
חלק מתנורי אפייה היום מכילים גם מנגנון ניקוי עצמי – התנור מתחמם לדרגת חום של 500 מעלות, וישנם תנורים שמתחממים אפילו לרמת של 900 מעלות.
בתנורים אלו אין כל בעיה, מנקים אותם, מכניסים את התבניות והרשתות, ואפילו את הסירים הצריכים ליבון לתוך התנור, ומפעילים על החום הגבוה ביותר.
לאחר מכן כל הכלים, וכמובן התנור עצמו, מוכשרים.
בתנורים פשוטים יותר שבהם אין את המנגנון האמור, מפעילים את התנור לחום הגבוה ביותר למשך שעה או יותר, והתנור עצמו בוודאי כשר לפסח.
הבעיה היא עם התבניות ורשתות הצליה, שיש לנו ספק אם הם הוכשרו ברמת החום הזאת.
לכן, אחרי שניקנו היטב והדלקנו על החום הגבוה ביותר, נקפיד במהלך הכנת המאכלים לחג, לפני החג וגם בחג הפסח עצמו, על הכללים הבאים:
אם אפשר, עדיף לצפות את התבניות והרשתות בנייר כסף. אבל לא חובה.
בנוסף, לא לאפות בתוך התבנית עצמה, אלא בתבנית אלומיניום חד פעמית.
את התבנית שבה אנחנו שמים בתוך האוכל, נשים בתוך תבנית נוספת – ריקה, ונקפיד שלא יהיו מים או כל נוזל רטוב אחר בין התבניות.
כך האוכל שבתבנית הפנימית יהיה כשר לפסח, גם אם נאמר שהתבנית של התנור עצמו אינה מוכשרת באופן מספק.
שוב: נקפיד מאוד שלא ייכנסו מים בין התבניות החד פעמיות, ובינן לבית התבנית של התנור.
הערה חשובה מאוד לסיום: היות ומדובר בשימוש בחום גבוה מאוד, הן להגעלת הכלים בתוך סיר מים, הן ב'עירוי' של מים חמים, הן ב'ליבון קל' ובוודאי ב'ליבון חמור' – חשוב מאוד להפקיד על זהירות מופלגת.
להרחיק ילדים מהאזור, וגם המבוגרים צריכים לעבוד בזהירות רבה, כדי שחלילה וחס לא נגרום לעצמנו ולאחרים לכוויות קשות.
שיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמח, ונזכה לחגוג אותו מתוך בריאות ושלווה בבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.