אבנט מיגז גייז (זבחים יח ב)
רבים וטובים נוהגים לחגור אבנט, הלא הוא ה"גרטל", בעת התפילה. הכהנים חגרו גם כן אבנט בעת עבודתם בבית המקדש. במאמר הבא נעסוק בתפקידו הייחודי של ה"אבנט", ובהשלכותיו על חגירת ה"גרטל" בשבת קודש.
בסוגייתנו אומר רב, כי "אבנט מיגז אגיז" – האבנט גוזר וחותך. כלומר, כהן שלבש מעיל, מבגדי הכהונה, העשויים לפי מידתו, וחגר אבנט עליהם, כך שהמעיל נמשך כלפי מעלה, עבודתו פסולה, שכן, האבנט "מיגז אגיז", היינו, האבנט חתך את הבד שמתחתיו, והרי לפנינו בגד קצר שאינו ראוי ללבישה, וכהן שלבש בגד שלא לפי מידתו, עבודתו פסולה.
הגאון רבי דוב בער קראסיק זצ"ל ('פתחי עולם' פרק כ"א ס"ק ד'), מרבני ליטא, למד את גמרתנו כפשוטה, שהבד תחת האבנט נחשב כחתוך. ואל יקשה המקשה – הרי כל כהן חגר אבנט, ואם כן מעילו חתוך היה? מאחר שכן ציוותה התורה על הכהן – לחגור אבנט על מעילו. אולם, כהן זה לבש מעיל שהאבנט קיצר אותו יתר על המידה, ולפיכך נפסלה עבודתו.
אין להשחיל את חוטי הציצית בחגורת המכנסיים: הגאון הנ"ל אף קבע בעקבות כך, כי לכל אדם אסור להשחיל את חוטי הציצית בין המכנסים לחגורת המכנסיים, משום שהחגורה "גוזזת" את החוטים, והרי הם כמי שאינם מחוברים לציצית!
בעל שו"ת 'משנה הלכות' (חי"ג סימן מ') תמה, כי לדבריו, במקום שאין עירוב, גם אסור לאדם לחגור "גרטל" על בגדיו בשבת, משום שבכך הוא "גוזז" את חלקו התחתון של מעילו שמעתה אינו נחשב לבוש ואסור לטלטלו… [עיין שם שפירש, שהרי אין רצונו כלל לקצר את בגדו, אלא להיפך, זה בגד נוסף ואינו דומה כלל לסוגייתנו העוסקת במי שרצונו לקצר את בגדו, ועיין שם מה שהוסיף עוד לבאר].
לומדי הדף היומי כמהים בוודאי לדעת, סוף סוף, "מיגז אגיז" זה מהו? ובכן, רב אינו מתכוון לומר שחגירת האבנט גוזרת את הבגד שמתחתיו, אלא רצונו לומר, שכאשר כהן לובש בגד ארוך והוא מקפל את המכפלת מתחת לאבנט, הרי ששוב ביחס לאדם זה הבגד כבר אינו ארוך יתר על המידה, מאחר שברגע זה הוא מתאים למידתו. האבנט, אם כן, קיצר את מידת הבגד ביחס לאדם הלובשו, שמעתה הבגד מונח עליו בצורה מדוייקת, כנדרש מכהן, אך לא קיצר את שיעור הבגד ("נשמת אדם" כלל י"א ס"ק ג')
[הפוסקים גם דנים אודות חגירת גרטל בשבת במקום שאין מטלטלים בו. עיין שו"ת "אגרות משה" או"ח ח"ג סימן מ"ו, שו"ת "באר משה" ח"ג סימן ס"ד-ס"ו, "ברית עולם", המוציא סימן ט"ו וט"ז, "אז נדברו" ח"ה סימן כ"ג, "מנחת יצחק" ח"ה סימן מ"א, "ארחות רבינו" ח"א עמ' קל"ה, "שמירת שבת כהלכתה" פרק י"ח סעיף ה'].