"אך הטרפים המיוחדים לאישי מיני החיים רבו מספר והחכם כאשר יתבונן בהם ויבין סבותם יכיר חכמת מחשבת הבורא יתעלה בהם ועליהם אמר דוד (תהלים קד) כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו" (שער הבחינה פרק ה')
אחת הדרכים לגלות בעלי חיים היא באמצעות חום הגוף הנפלט מגופם. בשיטה זו משתמשים חלק מהנחשים, שעל ידי קולטני חום הם מסוגלים לראות מכרסמים בחושך גמור. החום הנפלט מבעל החיים מקרין לנחש תמונה כמעט מדויקת של העצם הנע מולו. היות ויכולת זו מאפשרת לראות בחושך גמור, חלק מהנחשים פעילים יותר בלילה, בחושך שמאפשר להם לזהות ביתר קלות את הטרף.
בין הנחשים הניחנים ביכולת זו נכללים הנחשים ממשפחת החנקנים. יש להם בשני צידי הראש, בין העיניים לנחיריים, שתי בליטות זעירות שהן איברים רגישים לחום. איברים אלו, בדומה לעין, פועלים בשיטה הדומה למצלמה, אך הם קולטים קרינה אינפרא אדומה, כלומר גלי חום, ולא אור. הקרום המתוח על הקרניים הזעירות הללו מכיל רשת של 7000 קצות עצבים, המגיבים על שינויים זעירים בחום ובונים מהם תמונת חום. המערכת היא כל כך רגישה, עד שהנחש מבחין בשינויי טמפרטורה שאינם עולים על שלוש מאיות המעלה, והוא מסוגל להגיב על שינויים אלו בזמן בלתי ייאמן של 35 אלפיות השניה, מהירות הגבוהה עשרות מונים מכל מכשיר מעשה ידי אדם.
המידע מן הקרום הזה מועבר לאיזור האחראי על הראיה, שם הוא מנותח באופן הדומה לניתוח האותות המגיעים מן העיניים. יכולת ההפרדה של גלאי האינפרא אדום נמוכה בהרבה מזו של העיניים, כך שתמונת החום שמתקבלת הינה גסה למדי, אך היא מספיק מפורטת כדי לגלות כל יצור בעל דם חם העובר בסביבה.
לנחשי הפיתון ולצפעונים יש גם חיישני חום בפיהם והם עוזרים להם לכוון את ההכשה בדיוק קטלני לעבר הטרף. גם נחש העכסן, הצד בעיקר בלילה, מסתייע בחיישנים שכאלה כדי לצוד את טרפו. יש לו בין הנחיר לבין העין גומה המגלה קרינת חום, והיא כל כך רגישה, שהיא מאפשרת לו להרגיש עליה של שלוש מאיות מעלה ולזהות בדיוק מאיזה כיוון מגיעה הקרינה. יכולת זו מאפשרת לו לגלות בחשיכה מוחלטת אפילו סנאי קטן חסר תנועה במרחק של חצי מטר. הוא זוחל על הקרקע לעבר הטרף בדממה כמעט מוחלטת, ובהגיעו לטווח פגיעה הוא מסתער. הראש נורה קדימה במהירות של שלושה מטרים לשניה, ושתי שיני הארס הענקיות מזריקות לבשר הקורבן מנה גדושה של ארס קטלני במיוחד.
(סוד השמחה פרק כט)