חברי, מורה הוראה, סיפר לי עובדה נפלאה: לפני סוכות התקשרה אשה ושאלה בפיה. היא עובדת אצל מעסיק שאינו שומר תורה ומצוות שמחייב את כולם לעבוד בחול המועד. זאת עבודה טובה בסביבה שמתאימה לה, וחבל לה להפסיד אותה. הבוס רואה בעין עקומה מי שאינה מגיעה לעבודה בחול המועד, והיא שואלת מה לעשות.
הרב יעץ לאשה שתלך לעבודה, אך לא תדרוש עליה תשלום. האשה עשתה כדברי הרב. היא הלכה לעבודה אך לא העבירה כרטיס. הבוס במשרד ראה לפי העדכון במחשב, שהאשה לא הגיעה לעבודה, והתקשר אליה. הן כפי שהזהיר, הוא מקפיד מאד על מי שאינה עובדת בימים אלו. "אני רואה שאת לא מופיעה", אמר לה.
"אני נמצאת כאן", החזירה האשה. "הגעת לעבודה?!" הוא לא הבין מה קורה כאן. אם היא כאן, למה המחשב אינו 'רואה' אותה. "למה לא העברת כרטיס?" האשה הסבירה את העניין: "אני לא רוצה לעבוד בחול המועד, אבל מפני שאיני רוצה להפסיד את העבודה, אני חייבת להגיע. לכן אני עובדת, אבל בלי כסף".
הבוס התרגש מאד. "ככה? ברגע זה את משוחררת, ובקשר למשכורת זה יהיה הפוך ממה שחשבת. את תכננת לעבוד ולא לקבל כסף, בסוף על הימים האלה תקבלי כסף בלי לעבוד!"
(גיליון 'השגחה פרטית' פרשת תזריע) סיפורים