השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
ימים ונהרות איזה רשות הם נחשבים? • מדוע המקום שלפני החנויות שבו יושבים הסוחרים נחשב כרמלית? • ובאיזה אופן מבוי מוגדר כרמלית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ה סעיף י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
באופן כללי, הגדרת 'כרמלית' היא, מקום כזה שמצד אחד הוא מסור לרבים, ומצד שני לא ניחא תשמישתיה לרבים, וכגון ים, ודין כרמלית מן התורה הוא, שמותר להוציא ולהכניס מרה"י ומרה"ר, אל הכרמלית ומהכרמלית, ומדרבנן, כרמלית קובעת רשות לעצמה, ואסור להכניס או להוציא מהכרמלית אל רה"י או אל רה"ר.
לכאורה קשה, מדוע ים או נהר לא יחשבו לרה"י, והרי כפי שלמדנו לעיל בסעיף י"א, שמחיצות לא חייבות להיות לגובה, אלא גם מחיצות לעומק נחשבות מחיצות, וא"כ, השיפוע שהקרקעית של הים משפעת והולכת, תחשב למחיצה, וכמו שלמדנו שם, שגומא ברה"ר עמוקה י' ורחבה ד' על ד', נחשבת כרה"י, כיוון שהדפנות של הגומא הם המחיצות, וא"כ מדוע שלא יהיה כך בים או נהר?
מת' המ"ב:
א. כיוון שהשיפוע לא חד אלא משפע לאט לאט, הוא לא מוגדר כמחיצה, וכדי שיחשב כמחיצה, צריך שהוא יהיה בשיפוע חד של מתלקט י' בתוך ד' אמות, דהיינו, שתוך ד' אמות לאורך, הוא נעשה בשיפוע של י' טפחים, ואם השיפוע פחות מזה, אינו נחשב כמחיצה.
ב. כיוון שהמחיצות לא נראות זו לזו, שהרי אדם העומד על שפת הים, לא רואה את המחיצות המקיפות את הים, ממלא המחיצות לא מצטרפות יחד כדי לעשות את הים שביניהם לרה"י.
שלולית הנמצאת ברה"ר, מבואר במ"ב שהדבר תלוי, אם היא עמוקה י' טפחים, אינה נחשבת כרה"ר, ואם יש בה רוחב של ד' על ד' טפחים, ועומקה י' טפחים, נחשבת ככרמלית או אפילו כרה"י ממש, ואם עומקה פחות מי' טפחים, היא מוגדרת כרה"ר, ויש מי שאומר, שצריך להיות דווקא אם בני רה"ר הולכים בתוך המים שבשלולית, אבל אם השלולית לא רחבה, ובני רה"ר קופצים ומדלגים עליה, אינה נהפכת להיות רה"ר, ויש מי שאומר שאין חילוק, וגם באופן שאינה רחבה ומדלגים עליה, בכ"א היא נחשבת רה"ר.
מקום שלפני החנויות ששם יושבים הסוחרים, כיוון שהמקום לא נח להילוך של רה"ר, הוא נחשב כרמלית.
'איצטבא', דהיינו, עמודים שהסוחרים מניחים עליהם את הסחורה ולפניהם יש איצטבא, היא לא מוגדרת כרה"ר, אלא כרמלית וגם המקום שבין העמודים, כיוון שהוא לא נח להילוך של בני הרבים, הוא מוגדר ככרמלית.
קרן זווית הסמוכה לרה"ר שלא נח לרבים ללכת שם, זה מוגדר כרמלית.
מבואות שיש להם ג' מחיצות ואין להם לחי או קורה ברביעית, אסור לטלטל בהם, ומבואות אלו מוגדרים כרמלית.
הגבהה באמצע רה"ר, כגון תלולית של עפר או עמוד, אם הם גבוהים י' ורוחבם ד', הם רה"י, ואם הם מג' ועד ט', או עד י', הם מוגדרים כרמלית, וכן חריץ או גומא ברה"ר שעומקה פחות מי' ואין לו מחיצות י', והרוחב שבתוך החריץ הוא ד' על ד' טפחים, הוא קובע רשות לעצמו, והוא נידון ככרמלית.