השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ב סעיף ב'
- דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום -
מנין שמברכים בהמ"ז על כוס יין? | האם גם יחיד מברך על כוס? | דווקא יין או גם שאר משקאות? | טעם המנהג כהיום לברך על שכר | מה טעם הנוהגים שלא לאחוז הכוס בידם?
סימן זה עוסק בכוס של בהמ"ז, בסעיף א' מבואר, שחז"ל למדו מהפסוק, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" שכאשר מברכים בהמ"ז ראוי לברך על כוס יין, ויש מי שאומר, שכאשר אין לאדם כוס יין, ראוי לו להמתין ולדלג סעודה אחת, עד שיזדמן לו כוס יין, ויאכל, ויברך בהמ"ז על כוס יין, ויש מי שאומר, שזה לא חיוב עד כדי כך, אבל זה ודאי מצוה מן המובחר, נחלקו הדעות, האם רק כאשר מברכים בשלשה אז מברכים על כוס יין, או גם ביחיד, ולהלכה אומר המ"ב, שיחיד לא יברך על כוס יין.
דן השו"ע בסעיף ב', האם צריך דווקא יין, או שאפשר גם שאר משקאות, באופן עקרוני הדין הוא, שצריך דווקא כוס של יין, אא"כ שאר המשקאות הם חמר מדינה, כלומר, כשיין אינו מצוי, ואז המשקה הנפוץ הוא שאר משקאות כגון בירה, מיץ ענבים, אבל לא מים.
הרמ"א אומר, שמה שנוהגין במדינות אלו לברך על שכר אין למחות בידם, ומבאר המ"ב כוונתו, שבמדינות אלו אע"פ שהשכר לא חמר מדינה, כיון שכדי שהדבר יהיה חמר מדינה צריך שיתקיימו ב' תנאים, ראשית, שהיין לא מצוי, ושנית, ששאר משקאות כן נפוצים, ובמדינות אלו אמנם שאר משקאות נפוצים, אבל יין גם מצוי, לכן שאר משקאות אינם חמר מדינה, ולכן אין למחות בידם, כיון שי"א שבהמ"ז לא טעונה כוס, וזה רק מצוה מן המובחר, ועוד, כיון שיש שיטות הסוברות, שכאשר קבעו את הסעודה על אותו משקה, אפשר לברך עליו אע"פ שהוא לא חמר מדינה, וא"כ יש כאן ב' צירופים, ומחמת זה נוהגים היום לברך בהמ"ז על שכר, אע"פ שזה לא בטוח חמר מדינה, ואפילו שהיין נמצא בעיר, כיון שהוא יקר אינו נחשב למצוי, ובכל מקרה מצוה מן המובחר לברך על יין.
הרמ"א מביא שיש שנוהגים שלא לאחוז את הכוס בידו בשעת בהמ"ז כאשר הם מברכים ביחיד, אלא מניחים אותו לפניהם, שהרי יש מי שאומר, שיחיד לא צריך לברך על כוס, ויש מי שאומר שכן, ולכן מניחים את הכוס לפניהם, וממה נפשך אם זה לא, אז הכוס לא קשור אליו, ואם זה כן, אז הכוס שייך אליו, ומנהג זה נכון על דרך הקבלה, כיון שהזוהר מחמיר שיחיד לא יברך בהמ"ז על כוס לכן יניח לפניו.