בסעיפים הנלמדים היום ב'חפץ חיים' אנו למדים על עוד עשין שעלולים מספרי לשון הרע לעבור במקרים מסויימים:
א) אם מספר לשון הרע על כהן ומגנהו בפניו, עובר על 'וקדשתו'. ב'ביאורים ומוספים' מציינים כי מדברי ה'חפץ חיים' כאן משמע שזהו חיוב מדאורייתא, וכן כתבו פוסקים נוספים. אמנם יש דעות שזהו חיוב מדרבנן והפסוק הינו אסמכתא בלבד.
ישנן גם דעות בפוסקים, שבזמננו שאין בקיאים בייחוסי כהונה, לכן לא מקפידים כל כך בחיוב זה, אמנם המשנה ברורה כתב שמכל מקום בוודאי יש להיזהר בזה לכתחילה. עוד כתבו האחרונים (שו"ת שיח יצחק, הגר"ח קנייבסקי) שלא מצאנו דין קימה והידור בפני כהן. והביא בספר 'הידור פנים', שמה שגאב"ד טשעבין היה עומד בפני כהנים בלכתם לדוכן, היה זה רק משום עמידה בפני עושי מצווה, ולא משום 'וקידשתו'.
ב) אם מדבר על אחיו הגדול, או על בעל אמו או על אשת אביו ומגנה אותם בפניהם – עובר על מצוות עשה של כיבוד, שכן החיוב לכבדם התרבה מהמלה 'את'; וכל שכן אם עושה כן לאביו ואמו ממש, שבוודאי עובר על עשה של כיבוד אב ואם, ומלבד זה עובר גם על 'ארור מקלה אביו ואמו'.
לגבי החיוב לכבד את אחיו הגדול, מביאים ב'ביאורים ומוספים' מחלוקת בפוסקים האם החיוב הוא דווקא בבכור, או גם בגדול האחים שאינו בכור, או גם בכל אח שגדול ממנו. מהרמב"ן משמע שהחיוב הוא רק בבכור, ויש הסוברים בדעתו שהחיוב הוא גם בגדול האחים (וגם לדעה זו, האחות הבכירה אינה חייבת לכבד את גדול האחים, הצעיר ממנה – הגרי"ש אלישיב), וכדעה זו כתב בשו"ת שבות יעקב, וכן הביא ה'ערוך השולחן'; ואילו החיד"א בברכי יוסף הביא בשם האר"י הק' שהחיוב הוא בכל אח שגדול ממנו, וכן כתבו החת"ס והקצוש"ע. דעת הגרי"ש אלישיב שבני ספרד חייבים לנהוג כדעה זו, וכן ראוי לבני אשכנז לנהוג; ואילו דעת הגר"נ קרליץ, שמעיקר הדין החיוב הוא רק בגדול האחים, אך ממידת דרך ארץ יש ענין לכבד כל אחד שגדול ממנו.
האם חובה לכבד את האחות הגדולה? בפתחי תשובה כתב בשם השבות יעקב שיש בזה רק דין דרך ארץ שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו, ואילו החיד"א בברכי יוסף כתב שחייב, וכן כתב בהגהות יד שאול בשם החכם צבי.