יום ראשון ז' בתשרי תש"פ
האם צריך לערוך בדיקת חמץ בחדר האמבטיה?
כפי שלמדנו, מקום שיש לחשוש כי הכניסו לתוכו חמץ אפילו במקרה, טעון בדיקה מחמץ. וכן מקום שיש לחשוש שנפל לתוכו חמץ, או התגלגל לתוכו, אף כשבודאי לא הניחו בו חמץ בכוונה תחילה; וכגון בצידי ארונות, מתחת למיטות, ומתחת לארונות – הריהו טעון בדיקה.
ובבית שמצוי בו תינוק, יש לבדוק כל מקום שיד התינוק מגיעה אליו, כיון שיש לחשוש שמא התינוק הניח בו חמץ. ולכן, בבית כזה צריך לבדוק אף בחדרים שמבוגרים אינם מכניסים לתוכו מאכלים, וכגון חדר האמבטיה.
וגם מקום שהחשש הוא רק כי נמצאים בו פירורי חמץ שגודלם פחות מ'כזית' – לדעת פוסקים רבים צריך לבודקו, (וראה במקורות).
[שו"ע תלג, ד, ומשנ"ב יט ו־כד; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־20]
התגלגל חמץ אל מתחת לארון – האם צריך להוציאו לפני פסח?
מקום שלא ניתן לראות את תוכו, וממילא לא ניתן לבודקו לאור הנר, אך ניתן למשש את כל המקום בידיו – חובה למששו כדי לוודא שאין בו חמץ.
אבל מקום שאין ידו של אדם מגיעה אליו – אפילו אם ידוע בוודאות כי יש בתוכו חמץ, אין חובה להוציאו, ודי ב'ביטולו'. ודוגמאות לדבר:
א. שטח צר במיוחד שבין ארון כבד לקיר, או שטח נמוך במיוחד שבין הארון לרצפה; ואף אם בכדי להוציא חפץ יקר שנפל למקומות אלו היו מזיזים את הארון, אין חובה להזיזו כדי להוציא את החמץ.
ב. חללים פנימיים של מכונות שונות, כגון תנור ומערבל בצק (מיקסר), באופן שלא ניתן להגיע לחמץ אלא על ידי פירוק המכונה.
[שו"ע תלג, ז, ומשנ"ב כט; ביאורים ומוספים דרשו, 25 (וראה עוד שם) ו־29]
האם צריך לערוך בדיקת חמץ בחצר שמצויים בה בעלי חיים?
מקום שעלול להימצא בו חמץ, אך מצויים בו בעלי חיים העשויים לאכול את החמץ, וכגון רפת בקר, לול תרנגולים, וחצר או ומרפסת פתוחה שעופות מצויים בהן – אינו טעון בדיקה מחמץ, כיון שאנו מניחים שבעלי החיים אכלוהו.
במה דברים אמורים? כאשר לא ידוע בוודאות שהיה חמץ במקום זה, אבל אם ידוע בוודאות שבליל הבדיקה, ליל י"ד בניסן, היה חמץ במקום – אין לסמוך על כך שבעלי החיים אכלוהו, והוא טעון בדיקה.
ואם לא ידוע שבליל י"ד היה חמץ במקום, אך ידוע כי היה בו חמץ בשלושים הימים האחרונים – נחלקו הפוסקים אם המקום טעון בדיקה, אך אם ידוע רק שלמעלה משלושים יום לפני הפסח היה בו חמץ, לכל הדעות אינו טעון בדיקה.
[שו"ע תלג, ו, ומשנ"ב כז; ביאורים ומוספים דרשו, 21, בהרחבה ע"פ המקור]