השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ח סעיף ד'
- ברכות הנעשים על הניסים -
עד היכן יוצאי חלציו של אדם מברכים על נס הנעשה לו? | מה נוסח הברכה שמברכים יוצאי חלציו? | מי שנעשה לו ניסים הרבה ומגיע למקום אחד מתוכם, כיצד ינהג? | האם מברך אדם גם במקום שנעשה נס לרבו?
למדנו בשיעור הקודם, שאדם הרואה את מעברות הים, מעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש, וכו', מברך "ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", ומברכים ברכה זו רק על מקומות שנעשו ניסים לכל עם ישראל או לרוב עם ישראל, ובכל מקרה, האדם עצמו צריך לברך, וכן בנו ובן בנו וכל יוצאי חלציו, ומהנכד ואילך, לא מברכים על הנס שנעשה לסבא, אא"כ אבותיהם נולדו מהנס ואילך, שאז גם הם שותפים בנס כי אם הנס לא היה נעשה הם לא היו נולדים, ומברך הבן שעשה נס לאבי, והנכד מברך "לאבי אבא" או "לאבותי".
סעיף ה'
מי שנעשה לו ניסים הרבה, כשמגיע לאחד מן המקומות שנעשה לו בהם נס, מזכיר את כל המקומות שנעשו לו בהם ניסים, המ"ב מוסיף, שאדם שמברך על נס של רבים לא צריך להזכיר את כל הניסים שנעשו לרבים.
סעיף ו'
על נס של רבו מברך כמו על של אביו, ומברך "ברוך שעשה נס לרבי במקום הזה", אבל יוצאי חלציו לא צריכים לברך על הנס של הרב של אביהם.
י"א שלא רק אם רואה את מקום הנס שנעשה לאביו או לרבו מברך, אלא אפילו אם רואה את אביו או רבו צריך לברך, והמ"ב אומר, שזה הכל אם לא ראה אותם יותר מל' יום.