בדיקת ד' המינים לפני הנטילה: אין צריך לבדוק בכל יום את המינים לפני הנטילה, כיון שהוחזקו להיות כשרים, אלא אם כן נפלו או קיבלו מכה (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
אכילה ושתייה לפני נטילת לולב: אין לאכול לפני הנטילה פת או מזונות יותר מ"כביצה" – 56 גרם (שו"ע תרנ"ב, ד). ואף בפחות, אין להקל אלא בצורך גדול (משנ"ב, ז). שתיית קפה או תה ליישוב הדעת, מותרת לפני הנטילה (ערוה"ש שם, ה). בנות ונשים: מותרות לאכול ולשתות לפני נטילת לולב, שאף כשנוטלות לולב, לא קיבלו על עצמן את איסור האכילה (א"א מבוטשאטש תרמ"ח ד"ה עוד).
נטילת לולב לאשה: אישה פטורה ממצות לולב (רמ"א תרנ"ח, ט) ככל מצות עשה שהזמן גרמא, אולם בנות אשכנז רשאיות אף לברך על הלולב (משנ"ב תרנ"ד, א ותרנ"ח, מ"א), ויש שכתב שנחשבת מצוה זו לגביהן, כאילו קיבלוה על עצמן כחובה (שו"ת רע"א בהשמטות לסי' א). ובת ספרד, יש אומרים שלא תברך (ברכי יוסף תרנ"ד, ב בשם רבו הגאון רבי יונה נבון זצ"ל, וכן דעת הגר"ע יוסף זצ"ל ראה שו"ת יחווה דעת א, פח-פט).
אכן, יש הסוברים שגם בנות ספרד תברכנה על הלולב כדברי "ברכי יוסף" שם ובספרו יוסף אומץ סי' פ"ב: "נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב וכמנהג קדום שהיו נוהגות הנשים בעיר הקודש, הגם שמרן פסק שלא יברכו, נראה דאילו שלטו עיניו הקדושות בתשובת רבי יעקב ממרוי"ש וכו' ודאי כן היה פוסק ומנהיג". וכן כתב כף החיים תקפ"ט, כ"ג, שכן היה מנהג ותיק בירושלים שהנשים הספרדיות גם הן ברכו על הלולב, ובשו"ת רב פעלים ח"א בסוד ישרים סי' ב שכן היה מנהג הנשים בבבל. מפורסם, שמרן הגר"ע יוסף בבחרותו כשהיה בבית הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ראה שאמו ע"ה ברכה על הלולב, ולשאלתו, הרי אסור לאשה לברך על הלולב? ענתה: "כך הורה לי לברך מרן הבן איש חי בעצמו, ומצוה עלי לקיים דברי חכמים"
הסרת טבעות היד בנטילת לולב: הכרעת המשנה ברורה (תרנ"א, לו): מן הדין יש לחשוש ולהסיר את הטבעות בעת שמברכים על הלולב, ואם נטלו בלא להסיר הטבעת – יחזרו וייטלו בלא ברכה. וכן כתב בילקוט יוסף מועדים עמ' קס"ד: "נכון להסיר את הטבעת מעל האצבע בשעת נטילת לולב, אף שמעיקר הדין אין לחוש".
הקפות עם הלולב למתפלל ביחידות: המתפלל ביחידות בביתו, יניח ספר תנ"ך על השולחן ויקיף השולחן (בן איש חי האזינו, ט"ו וראה אשל אברהם בוטשאטש מהדו"ת תרנ"א).