השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מבוי שפרוץ ברוח הרביעית, באיזה אופן מותר לטלטל בו ללא תיקון? • כיצד ים יכול להיחשב כמחיצה ? • ומה הדין באופן שהמים קפואים, האם הם מבטלים את מחיצת הים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף כ"ח – סעיף כ"ט במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבוי שפרוץ ברוח הרביעית, מותר לטלטל בו גם ללא שום תיקון ברוח הרביעית הפרוצה, וזה באופן שרוחב פתחו של המבוי פחות מג' טפחים, שאז הוא נחשב כסתום שאין לו פתח, ויש שמקילים יותר ואומרים, שאם אין ברוחב פתחו ד' טפחים, הוא לא צריך שום תיקון, ומביא המ"ב, שמדברי השו"ע נראה, שהוא נקט להלכה כדעה הראשונה המחמירה יותר, שעד ג' א"צ תיקון, ומג' צריך תיקון, ובדרכי משה נקט להלכה כהשיטה השנייה המקילה, ועד ד' טפחים א"צ תיקון, ומביא המ"ב, שזה הכל כאשר במשך המבוי יש ד' טפחים, אבל אם אין שם רוחב ד' טפחים, לכו"ע א"צ תיקון, ואפילו אם רוחב פתחו למעלה מג' טפחים, כיוון שהוא מוגדר כמקום פטור.
מבוי שמשני צדדיו יש מחיצות, ומשני צדדיו האחרים אין מחיצות, אלא יש ערימת אשפה גבוהה י' טפחים, ויש שם ים שעמוק י' טפחים, נחשב למחיצה, ומותר לטלטל במבוי, ודווקא כשהאשפה של רבים שאינה עשויה להתפנות, אבל אם האשפה של יחיד, חוששים שמא הוא יפנה את האשפה, ואז בני המבוי ימשיכו לטלטל במבוי, כיוון שיחשבו שהמבוי מותר בטלטול, ולמעשה הוא אסור בטלטול, שהרי האשפה שהתירה אותו בטלטול, נעלמה.
מוסיף המ"ב:
א. כדי שהעומק של הים יחשב כמחיצה, צריך שהשיפוע יהיה חד, בשיעור של מתלקט י' טפחים בתוך ד' אמות.
ב. ים שהספינות עוברות דרכו, אולי יבואו רבים ויבטלו את המחיצה, ומביא המ"ב שסובר המג"א, שאם הספינות עוברות דרך העומק של הים שמשמש כמחיצה, הרבים מבטלים את המחיצות של הים, אבל האחרונים חולקים על זה וסוברים, שבקיעת הרבים במחיצות, לא מבטלת אותם.
לא חוששים שמא הים יתייבש ויעלה עפר, ויש שחוששים לזה כיוון שזהו דרכו של הים, ולהלכה כהשיטה המחמירה, ולכן, מבוי שצדו האחד כלה לים, צריך לתקן את הרוח הזאת בלחי או קורה או צוה"פ, ודווקא כשמדובר על ים, אבל בנהר לא חוששים שיעלה שרטון.
עוד אומר המ"ב, מים קפואים מבטלים את עומק הים, ויש חולקים.