השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לברך 'מאורי האש' על נר הדולק בבהכנ"ס?
אדם שיש לו נר של גויים האם יברך עליו בהבדלה? מדוע מברכים על הנר במוצאי יוה"כ, והרי אז אין את הסיבה של 'בריאת האש'? ומה עדיף כאשר יושבים כמה אנשים בבהמ"ד, האם אחד יברך לכולם או כל אחד יברך לעצמו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"ח סעיפים ז' – י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אין לברך 'מאורי האש' על נר של גוי שהודלק בשבת, כיוון שהנר לא שבת ממלאכת עבירה, וכן נר של עכו"ם א"א לברך עליו, ואדם שהולך בדרך ורואה אש דולקת, ואינו יודע האם היא אש של יהודי ויכול לברך עליה, או שהיא של גוי ולא יכול לברך עליה, הדבר תלוי, אם רובם גויים, לא מברך עליו, ואם רובם ישראל, או אפילו חצי יהודים וחצי גויים יכול לברך עליו.
כשם שמברכים על האש במוצ"ש, כך מברכים על האש במוצאי יוה"כ, ואע"פ שבמוצאי יוה"כ לכאורה לא שייך לברך על האש, שהרי הטעם שמברכים במוצ"ש על האש הוא, כיוון שזה זמן בריאת האש, שהקב"ה נתן דעת באדם הראשון לשפשף שני אבנים אחת בשנייה, והוציא מהם אש, ומודים להקב"ה במוצ"ש על האש שברא, וכל זה לא שייך במוצאי יוה"כ כי האש לא נבראה אז, ובכ"ז במוצאי יוה"כ מברכים על האש והטעם, שהרי במשך כל יוה"כ היה אסור להשתמש באש, ואפילו למלאכת אוכל נפש, ולכן במוצאי יוה"כ שכבר מותר להשתמש באש, אנחנו מברכים עליה כיוון שזה כעין הבדלה, והנפק"מ בין הברכה שמברכים במוצ"ש לבין מוצאי יוה"כ היא, שבמוצאי יוה"כ לא מברכים על אש שמוציאים אותה עכשיו מהעצים והאבנים, אלא מברכים רק על אש שהייתה קיימת ביוה"כ ולא השתמשו בה ועכשיו מותר להשתמש בה, משא"כ במוצ"ש שמברכים על אש שמוציאים אותה עכשיו מהאבנים.
לברך על גחלים שבוערות, הדבר תלוי, אם הם בוערות כ"כ שאם יכניס ביניהם קיסם הוא ידלק, מברכים עליהם כיוון שזה נחשב שיש כאן אש ממש בעין, וכן כל זה רק כשהגחלים עשויים להאיר, אבל אם עשויים לחימום, לא מברכים עליהם.
אש של כבשן שעשויה לשרוף את הלבנים ואינה עשויה להאיר, לא מברכים עליה, ורק אחר שריפת הלבנים, מברך עליה.
נר שהודלק לשם 'כבוד', לא מברכים עליו אלא רק על נר שהודלק להאיר, ונחלקו השיטות בנר של בהכנ"ס, האם הוא מוגדר כנר שעשוי להאיר, ואפשר לברך עליו במוצ"ש, או שהוא לשם 'כבוד השכינה', ולא מברכים עליו במוצ"ש, ואם יש 'שמש' שאוכל שם, אנחנו תולים שהנר עשוי להאיר את אכילת השמש, ואומר המשנה ברורה, שהשמש לא אוכל בבהכנ"ס עצמה שהרי הדבר אסור, אלא אוכל ליד בהכנ"ס, ונהנה מהאור של בהכנ"ס, ואם יש שם אור של הלבנה, ממילא הנר הוא לכבוד, כיוון שמספיק לו האור של הלבנה.
לא מברכים על נר של מתים כיוון שהוא לכבוד, ולכן מת שמוציאים לפניו נר אפילו כשמת ביום, הוא לכבוד ולא מברכים עליו.
אדם שהוא 'עיוור' אינו מברך.
היו יושבים בבהמ"ד והביאו להם נר , אחד יברך לכולם כי 'ברוב עם הדרת מלך', ואפילו שיש בזה ביטול בהמ"ד, הדבר עדיף.