הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
מבואר במשנה (דף לה (:שחלב שנחלב על ידי גוי ואין ישראל רואהו, נאסר באכילה, מחשש שמא עירב בו הגוי חלב טמא, ולהלן (דף לט:) מבואר, שאם ישראל רואהו מותר באכילה, ואפילו אם יהודי יושב ליד העדר של הגוי, ויש בעדר של הגוי מינים טמאים, מותר לשתות את החלב שהביא הגוי, אף שבמצב ישיבה אינו רואה, כיון שכשיעמוד יכול לראות, הגוי מפחד לערב מינים טמאים.
והנה בזמנינו החליבה מתבצעת ברוב המקומות על ידי פועלים גויים, ולכן צריך השגחת ישראל על החלב.
חליבת גוי כשאין בהמה טמאה, או בפקוח החוק או מצלמות:
דנו הפוסקים האם כשאין בעדר חלב טמא, ושומר יהודי בחוץ שלא יכניסו חלב טמא, מועיל להתיר את החלב של הגוי, ומה הדין כשאין באזור בכלל חלב טמא?
עוד דנו האחרונים, האם כשע"פ חוק אסור לערב חומרים זרים בחלב, ואם יתפסו בפקוח שערבו חלב טמא ישללו להם את הרישיון לשווק, האם זה נחשב פקוח שמחמת כן פוחדים לערב חלב טמא? וכן בזמננו עם פיתוח הטכנולוגיה – יש אפשרות להתקין מצלמות ברפתות ובמקומות החליבה.
ובכן, נחלקו פוסקי זמננו האם יש לראות זאת כ"ישראל רואהו" ובכך להתיר חלב גוי או לא? ובעיקר הנושא לגבי חליבה בשבת במשקים של נכרים, או יהודים שאינם שומרי תורה, וקשה להעמיד משגיח משך השבת, לכן יש שרוצים לסמוך על המצלמות כמו "ישראל רואהו", ועכ"פ שיהיה פחד לערב מין טמא, שמא יתפסו אותו, וכמו שמועיל בישראל שיכול לראותו גם כשאינו רואהו בפועל. בכל זה האריך מו"ר הגרש"מ קליין שליט"א בספרו 'שאלת משה' חלב עכו"ם, ונבאר את יסודות הדין בתמצית:
חליבת גוי בבהמת ישראל, האם נחשב חלב עכו"ם:
- א. תחלה יש לבאר, שנחלקו הקדמונים האם גזירת חז"ל בחלב גוי, זה רק בבהמת גוי אבל בבהמת ישראל לא גזרו חכמים, רק כשיש חשש שהגוי החליף יש לאסור, אבל אם אין סבה שיחליף כשאין לו רווח מזה לא נאסר? או שגם חליבת גוי בבהמת ישראל בכלל תקנת חז"ל לאסור חלב גוי? – דעת ה'אסור והיתר' שגם בבהמת ישראל יש את התקנה לאסור, ואלו ה'תרומת הדשן' בהגהות 'שערי דורא' מחלק בין חליבת גוי בבהמת ישראל לחליבת גוי בבהמת גוי, ודעת הרמ"א ביו"ד קט"ו והט"ז דאין להקל רק אם ראו לפחות מקצת החליבה, והש"ך מקל בדיעבד גם כשלא ראו את החליבה, אם יש סבירות שלא החליף הגוי.
- ב. כשאין בהמה טמאה בעדר: מבואר בפוסקים סי' קט"ו, דגם כשאין בהמה טמאה בעדר, צריך שמירת ישראל שלא יכניסו חלב טמא, וע"י ט"ז וש"ך מה שנחלקו בצורת השמירה כשאין דבר טמא.
- ג. כשאין חלב טמא בעיר: ה'פרי חדש' מחדש דבעיר שאין בה בכלל חלב טמא, או שהחלב הטמא יותר ביוקר, שאין סבה לגוי לערבו, מותר לשתות חלב גוים, וה'בית מאיר' נחלק עליו, והוכיח מדברי הרשב"א שתקנו חכמים בצורה קבועה לאסור חלב עכו"ם, וגם כשאין סבירות שערב חלב טמא יש לאסור, וכן דעת החת"ס שיש בזה איסור גמור מדרבנן, וגם כשאין חשש שעירבו דבר טמא, וה'חכמת אדם' כתב דאף שלא נאסר החלב באיסור גמור, רק מחשש שעירבו חלב טמא, מ"מ גם כשאין חלב טמא בעיר – יש לאסור, כיון שיש מציאות, אפילו רחוקה, שיביא הגוי חלב טמא ממקום אחר – גזרו חכמים לאסור.
עוד האריך מו"ר בספרו 'שאלת משה' שיעור כ"ב – כ"ז מגדולי הפוסקים, שמתקופת הפר"ח שכולם הסכימו לאסור חלב עכו"ם, גם כשאין חשש שעירבו חלב טמא, המהר"ש אבוהב ב'ספר הזכרונות', ובספר 'תשובות הגאונים' ו'מעשה רב', מעיד שהחכם צבי מינה משגיחי כשרות שיראו את החליבה, וכן האריך ה'ברכי יוסף' שנהגו להחמיר בזה וכן האריך ה'פתח הדביר'.
עוד כתב מו"ר שליט"א (בסוף שיעור כ"ט), שיתכן שבזמנינו גם להפר"ח יש לאסור, כיון שיש אפשרות להביא חלב טמא מרחוק ע"י קירור.
- ד. פקוח ממשלתי – החזו"א (סי' מ"א סק"ד) כתב, דכשיש פקוח ממשלתי יש מקום לומר שמותר כדין יושב שיכול לראות, שהגוי מפחד לערב, כיון שצפויים לעונש על הזיוף. ותמך יסודו ע"פ הפר"ח שהתיר כשאין טמאה בעיר, ודחה דברי החת"ס שאוסר. ולמה שנתבאר ה'חכמת אדם' הכריע לאסור בחשש רחוק נגד הפר"ח, ורבו האוסרים, ובספר 'דברי ישראל' (סי' ט"ז), העיד בשם החזו"א שלא התיר רק לקטנים וליולדות הזקוקות לכך. וכ"כ בספר 'קרינא דאיגרתא' (ח"ב סי' קכ"ג) שהחזו"א התיר רק בזמן המלחמה, שלא היה מצוי חלב, והתיר לחלושים להשתמש באבקת חלב מטעם פקוח ממשלתי, אבל בלא זה אסור.
ה'אגרות משה' (יו"ד ח"א סי' מ"ז) כתב שמעיקר הדין אפשר להקל בפקוח ממשלתי, אבל לבעלי נפש ראוי להחמיר וכן נוהג לעצמו. וידוע שפעם הביאו לו לחלב ע"פ הוראתו, ולאחר ששתה נודע לו שלא היתה השגחה בחליבה, ומיד עמד והקיא את החלב שלא להיגעל במאכלות אסורות.
וכבר נתבאר דעת רוב הפוסקים דלא כהפר"ח.
מעשה נורא בענין זה: הביא מו"ר שליט"א (בשיעור ל'), מעשה ממהרי"ץ הלוי דינר שהיה שולח בכל יום שני בחורים לראות את החליבה. יום אחד אחרו והגיעו לאחר החליבה, ומ"מ לקחו שני בקבוקים עבור הקטנים הזקוקים לחלב. כשבאו וספרו זאת למהרי"ץ זצ"ל אמר להם שיחזירו את הבקבוקים, כדי שידע בעל המחלבה שאינם משתמשים בכזה חלב. בעל המחלבה כעס עליהם, וכשבא אליו המהרי"ץ בעצמו, החל לצעוק שלא ייתן לו יותר חלב. הסביר לו הגאון זצ"ל בנעימה שאין להם חשד כלפיו, רק שבימים קדמונים היו גויים שערבו חלב טמא. אז לקח אותו הגוי הצידה ואמר לו, שחכמים של עם ישראל צדקו, שהוא מערב חלב טמא, וכשבודקים את החלב בפקוח בודקים לפי אחוזי שומן, לכן מערב חלב חזיר ומוסיף מים כפי אחוז השומן, וע"י זה לא מועיל בבדיקה…
- ה. מצלמות – בענין מצלמות נחלקו פוסקי זמנינו. והנה להפר"ח, כשיש סבירות שלא ערבו – מותר, א"כ ודאי יועיל. אך לדעת רוב הפוסקים שחלקו עליו, יש לדון במצלמות האם נחשב כמו שראה בעצמו או שזו רק הוכחה, וגם יש חלוק בין אם מסתכלים במצלמה בשעת החליבה או רק אח"כ. ודעת מו"ר שליט"א להחמיר בזה, כיון שיש אפשרות זיוף במצלמות, וגם יש לחוש שלא יביטו בשעת החליבה, ויש שהקלו בזה. וכל אחד יעשה כדעת רבותיו.
מטרנה חלב ישראל – עוד יש לעורר, שברוך השם בימינו יש מטרנה לתינוקות בהכשר מהודר חלב ישראל, וחשוב להקפיד על כך, וכמו שעורר מו"ר שליט"א בהקדמתו שחשוב להאכיל את התינוקות מזון כשר, כדי לשמור על קדושתם. וראוי לבקש בבתי יולדות שיתנו מטרנה חלב ישראל.