בחשבון מנין 'המאה ברכות', הביא המשנ"ב (סי' מו ס"ק יד) את ברכות ציצית ותפילין שלפי דעת הרמ"א מברכים על התפילין שתי ברכות.
ומכך שמנה המשנ"ב במנין 'מאה ברכות' גם את ברכת ציצית ותפילין, דייק בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' כג) שנשים אינן חייבות במאה ברכות, שהרי אינן חייבות בציצית ותפילין ולא מנה להן המשנ"ב מנין אחר למאה ברכות. וכן הורה הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה תפלה פכ"ב סכ"ה). ובטעם הדבר ביאר שחשבון המאה ברכות כולל את שלש התפילות של היום וגם את ברכות קריאת שמע, והרי ודאי שפטורות מחלק מהן, ולכן מסתבר שלא חייבו את הנשים במאה ברכות [ויש שהביאו שלדבריהם, לא נתקנה תקנה זו אלא על האנשים וכגירסת הכל בו ועוד, שמתו בכל יום 'מאה בחורים', ועל האנשים הייתה הקללה ולא על הנשים, ראה בספר ברכת איתן סי' ב].
אכן, יש שהביאו בשם הגרי"ש אלישיב (ישיב משה עמ' יט, פניני תפילה עמ' ע, אשרי האיש פ"ז אות א) שגם נשים חייבות במאה ברכות בכל יום [הלשון בפניני תפילה בשמו 'שרצוי' שישלימו מאה ברכות], וכן הביאו בשם הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קניבסקי (נוטרי ברכה עמ' פ, שאלת רב עמ' פ) שנשים ישלימו את מנין הברכות בפירות וירקות.
זוית הלכתית-יתד נאמן
ברכות
בעל בזמן הגמרא היה חייב לזון את אשתו לפי הגמ'כמות לא כל כך גדולה של תאנים.איך היא הייתה יכולה להגיע לכל כך הרבה ברכות אם היא מעריב לא מתפללת?ואפילו אם.