שאלה: כשהס"ת עובר שמצוה לנשקו, האם הדבר נכון ליגע בידו ולנשקה, או שצריך לנשק הס"ת עצמו? וכן במזוזה, האם יש לנשק ע"י שנוגע בידו ומנשקה?
תשובה: בספר תורה יש לנשקו ע"י שמחבקו בזרועותיו ומנשקו בפיו, כמוש"כ היסוד ושורש העבודה שער ח' פ"ט. אך במזוזה כתב המקדש מעט סי' רפ"ה בשם האריז"ל, שיניח ידו על המזוזה וינשקה. ובספר 'דעת נוטה' – מזוזה (עודנו בכתובים) תשובה ל"ח, כתוב בהערה בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א לחלק בין ס"ת למזוזה, שבס"ת שבקל יכול לנשקו, אם מנשק דרך היד הוי מנהג בורות כלשון היסוד ושרש העבודה, אבל במזוזה, פעמים שהיא גבוהה וקשה לנשקה, ואין כאן זלזול במה שאינו מנשקה בפיו.
ויש להוסיף, שבס"ת יש ענין מיוחד לחבבו בחבוק ונשוק כנהוג בליל יום הכיפורים לאחר כל נדרי, ומבואר בתפלה זכה שזה מכפר על עוונות, ולכן יש להשתדל כשאפשר, לחבקו בב' זרועותיו ולנשקו בפיו.