היום נעסוק בנושא: תנוחת הגוף בקריאת שמע
יום שני כה כסלו תשעו
באיזו צורת שכיבה ניתן לקרוא קריאת שמע?
קריאת־שמע נקראת בין בישיבה ובין בעמידה; וכן מותר לקוראהּ תוך־כדי הליכה, ונחלקו הפוסקים אם הלכה זו אמורה רק בנוגע להולך בדרך וכיוצא בו, או גם בנוגע למתפלל בבית־הכנסת. ואסור לקרוא קריאת־שמע בשכיבה מלאה על הגב או על הבטן, אף אם הגוף מוטה מעט הצידה; ואם שוכב כשגופו מוטה לחלוטין על צידו - לדעת השולחן־ערוך ופוסקים נוספים מותר לכתחילה לקרוא, ולדעת הרמ"א ופוסקים נוספים לכתחילה אין לקרוא כך, אולם אם הקימה כרוכה בטירחה, מותר. [סעיף א, ס"ק ב-ג, וביה"ל ד"ה מאחר; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3]
איזה שינוי תנוחה אסור בעת קריאת שמע?
לדעת בית־שמאי, צריך לקרוא קריאת־שמע של שחרית בעמידה, ושל ערבית בשכיבה; ובית־הלל חולקים, והלכה כדבריהם, ואסור להחמיר, ולכן אין לשנות תנוחה מישיבה לעמידה בקריאת־שמע של שחרית, ולא מעמידה לישיבה - בקריאה של ערבית, וזאת אף אם עושה כן מסיבה צדדית ולא במטרה להחמיר. אולם, אם ניכר ששינוי התנוחה נעשה מסיבה צדדית, כגון שנעמד לעניית קדיש, וכן אדם שמטבעו אינו במנוחה וקם ויושב וחוזר וקם ויושב - מותר. ובקריאת הערב אין לשנות תנוחה גם מישיבה לעמידה. [סעיף ב וס"ק ה ו־ז; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
האם ניתן לקרוא קריאת שמע תוך כדי נהיגה?
כאמור, מותר לקרוא קריאת־שמע תוך־כדי הליכה, ברם, בעת קריאת הפסוק הראשון - וכן באמירת 'ברוך שם' - חובה לעצור, כדי לכוון כראוי; ויש אומרים שצריך לעצור עד לאחר הפסוק "והיו הדברים... על לבבך". והנוסע ברכב, או טס במטוס - באופן שיכול לכוון כראוי - רשאי לקרוא קריאת־שמע ואינו צריך להמתין לעצירת הרכב; אך באופן שאינו יכול לכוון כראוי - כגון שנוהג בעצמו ברכב - יעצור ויקרא את הפסוק הראשון (או עד "על לבבך", כאמור). [סעיף ג וס"ק ט-יא; ביאורים ומוספים דרשו, 11]