האם ניתן לקיים סעודה שלישית באכילת פירות?

הדף היומי בהלכה כ"ז בטבת - סימן רצ"א סעיף ה'- סימן רצ"ב סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סוגי מאכלים שבהם יוצא יד"ח סעודה שלישית

האם נשים חייבות בסעודה שלישית? מדוע אומרים 'ובא לציון' במנחה של שבת? ומתי יש 'עת רצון' במנחה של שבת? ומדוע לא אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה של שבת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"א סעיף ה' – סימן רצ"ב סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

באיזה סוגי מאכלים אפשר לקיים ולצאת יד"ח סעודה שלישית? מבואר בהלכה, שאפשר לקיים אותה דווקא בפת, שהרי המקור לג' סעודות שבת נלמד ממה שכתוב לגבי ה'מן', ג' פעמים 'היום', 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה', ומאחר שכך, צריך שיאכלו בסעודה שלישית דווקא פת, וכך נפסק לעיקר ההלכה, מאידך, יש שיטות המקילות וסוברות שאפשר לקים גם בה' מיני דגן, דהיינו כל דבר שמברכים עליו 'מזונות', ויש שיטה המקילה יותר וסוברת שגם בביצים ובשר ודגים אפשר לקיים מצות סעודה שלישית, ויש שיטה המקילה עוד יותר וסוברת שאפשר לקיים אותה אפילו בפירות, והטעם, כיוון שבסעודה שלישית בדרך כלל אדם לא אוכל את מאכלו לתאבון, הקילו חז"ל שיוכל לקיימה בשאר דברים.

ירבה אדם במעדנים כפי יכולתו בסעודה שלישית וכמו בשאר הסעודות.

המשנה ברורה אומר, שבשבת של ערב פסח יקיים את סעודה שלישית במיני טיגון שעושים ממצה כתושה או בבשר ודגים או פירות.

נשים חייבות בסעודה שלישית, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא, כיוון שלכל ענייני שבת איש ואשה שווים.

בתפילת מנחה של שבת אומרים 'אשרי', וכן 'ובא לציון' וכן 'ואני תפילתי', והטעם שאומרים 'ובא לציון' אומר המשנה ברורה, משום שלא אמרו אותו בבוקר, והרי בכל יום אומרים אותו בבוקר, וכיוון שבשבת תפילת שחרית ארוכה, אומרים אותו במנחה, והטעם שאומרים 'ואני תפילתי' הוא ע"פ המדרש, שאמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע, אין אומה זו כעובדי גילולים, שהעובדי גילולים שותים, משתכרים, פוחזים, ואנו לא כן, אע"פ שאכלנו ושתינו, 'ואני תפילתי', כלומר, אנחנו מתפללים, ומה שאומרים 'עת רצון' מבאר המשנה ברורה, שזה בגלל קריאת התורה ואז היא שעת 'עת רצון', ומנצלים את ה'עת רצון' להתפלל, ובאמת ביו"ט שלא קוראים בתורה במנחה לא אומרים 'ואני תפילתי'.

מוציאים ס"ת וקוראים ג' אנשים י' פסוקים מפרשת שבוע הבא, וזו תקנת עזרא ולא אומרים קדיש אחרי קריה"ת, כיוון שהקדיש של לפני העמידה עלה גם על קריאת התורה, וכן כיוון שצריך להסמיך את הקדיש לתפילת העמידה, ואין אפשרות לומר קדיש נוסף לפני העמידה כיוון שבאמצע לא אמרו פסוקים, לכן אומרים את הקדיש של קריאת התורה לפני העמידה.

אפילו חל יו"ט בשבת, קוראים במנחה את קריאת התורה של שבוע הבא כי ליו"ט אין קריאה.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים