יום שלישי י"ד אדר תש"פ
האם ניתן לקיים את מצוַת אכילת מצה ב'קמח מצה'?
את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, יש לקיים במצה שלא הושרתה בנוזל כלשהו, וזאת מלבד המנהג של קהילות רבות שלא לאכול בכל ימי הפסח מצה 'שרויה'. ובדיעבד, אם המצה הושרתה במים, יצא ידי חובתו, אך אם המצה הושרתה בנוזלים אחרים, כגון יין ומרק, חובה לשוב ולאכול מצה אחרת לשֵׁם המצוה.
וזקן או חולה שאכילת המצה קשה עליהם, רשאים לכתחילה להשרותה אף ביין ובנוזלים אחרים. ויש שכתבו שאם הזקן והחולה יכולים לאכול את המצה כשהיא מרוסקת או מפררת, ואף כשהופכת ל'קמח מצה' – יש להעדיף מצה זו לקיום המצוה, על פני מצה שהושרתה.
[שו"ע תסא, ד, משנ"ב יז-יח, וביה"ל ד"ה יוצא; ביאורים ומוספים דרשו, 47; וראה משנ"ב תנח, ד]
האם יש דין 'מצה כפולה' במצות הדקות שבימינו?
'מצה כפולה', כלומר שהתקפלה בשעת אפייתה, ושני צידי הקפל דבוקים זה לזה – אם נאפתה בפסח, המצה כולה אסורה באכילה בפסח; אך אם נאפתה לפני הפסח, מותר לאכול את כל המצה מלבד מקום הקפל, וסביבותיו ברוחב 'כדי נטילה' (2-2.4 ס"מ, לשיטות השונות).
ובנוגע לביעור חמץ – אם המצה נאפתה בפסח, יש הסוברים שמקום הקפל טעון שריפה, ואף אם נאפתה לפני הפסח – יש אומרים שראוי לשורפו, ולפחות להוציאו מרשותו. ויש אומרים שדינים אלו אמורים רק בנוגע למצות עבות, אך במצות הדקות שבימינו, אין צורך לשרוף את מקומות הקפל שבהן, ואף לא להוציאם מרשותו, ואינם אסורים אלא באכילה.
[שו"ע תסא, ה, משנ"ב לא-לב, וביה"ל ד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 82]
מצה שנאפתה יחד עם חמץ – האם מותר לאוכלה בפסח?
מצה שנאפתה יחד עם חמץ בתנור אחד, באופן שהתנור אינו בולע מהחמץ, וכגון שאופה בו לחם חמץ, ללא כל נוזל – מותרת באכילה בפסח.
אולם, אם המצה נגעה בחמץ במהלך האפייה, יש להסיר ממנה במקום המגע 'כדי נטילה' (ראה לעיל); ויש אומרים שהמצה כולה אסורה באכילה, ובמקרה שהאיסור כרוך בהפסד כספי רב, ניתן להקל. ולכל הדעות, מגע המצה בחמץ אוסר את המצה רק אם הדבר אירע כאשר שניהם היו חמים במידת חום 'שהיד סולדת בו' (40-45 מעלות צלזיוס, לשיטות השונות).
ובכל מקרה, המקום שבו עמד החמץ בתנור, טעון הכשרה לפני הנחת מצות אחרות בו. וראה עוד במקורות.
[שו"ע תסא, ה ומשנ"ב כד; ביאורים ומוספים דרשו, 52-54; וראה היטב שו"ע תמז, א]