יום שלישי כ"ו באב תשע"ט
לאיזה צורך מותר לערב 'עירוב תחומין'?
אין מערבים 'עירוב תחומין' באמצעות הנחת מְזון שתי סעודות במְקום העירוב, כי אם לצורך מצוה. ונחלקו הפוסקים אם מותר לעשות עירוב תחומין על ידי שהייה במקום העירוב בזמן בין השמשות, שלא לצורך מצוה; ובשעת הצורך, ניתן להקל.
ומי שעירב לצורך מצוה, רשאי להשתמש בעירוב אף לצורך של רשות. וכמו כן, בדיעבד, אם עירב רק לצורך רשות, העירוב חל.
וכמו כן, ניתן לערב לצורך מניעה מצער הגוף או הפסד ממון, וכגון שמערב על מנת שיוכל להימלט מגויים הרוצים לצערו, או שודדים המצויים במקום. ובמקרה של סכנה, מותר כמובן ללכת לכל מקום שצריך ללכת אליו כדי למנוע את הסכנה, אף ללא עירוב.
[שו"ע תטו, א, ומשנ"ב א, ו ו־ז]
האם סעודת 'שבע ברכות' נחשבת תמיד כסעודת מצוה?
בהמשך לאמוּר: דוגמאות לצורך מצוה, שמותר לעשות 'עירוב תחומין' עבורו: א. השתתפות בברית מילה, או בסעודת מצוה, כגון, סעודת שבע ברכות. וסעודה של אנשים שמזלזלים במצוות, אינה נחשבת לסעודת מצוה, שהרי מצוה להתרחק מהם, כדי שלא יבוא ללמוד ממעשיהם, וכל שכן שלא להתקרב אליהם ולשמוח בשמחתם. והוא הדין אם ידוע שלא ינהגו בסעודה זו בהפרדה הראויה בין גברים לנשים. ב. שמיעת שיעור תורה, או תפילה במנין. ג. טיול במקום הגורם לשמחה, שדבר זה יש בו מצוה בשבת. אולם, אם השהייה במקום הטיול כרוכה בעבירה כלשהי, וכגון שיש שם מראות בלתי הולמים, אינו נחשב למצוה.
[שו"ע תטו, א, ומשנ"ב ב ד ו־ה, ושעה"צ ו]
האם ניתן לעשות 'עירוב תחומין' בזמן 'בין השמשות'?
חכמינו ז"ל אסרו לעשות 'עירוב תחומין' בזמן 'בין השמשות', בין לצורך של רשות, ובין לצורך מצוה. ויש אומרים שאיסור זה הוא רק במערב לצורך רשות, לדעה הסוברת שמותר לערב לצורך רשות על ידי שהייה במְקום העירוב בזמן בין השמשות (ראה לעיל); אבל לצורך מצוה מותר.
ובדיעבד, אם עירב בזמן בין השמשות – לדעת השולחן ערוך, העירוב חל, למרות שהזמן הוא ספק יום ספק לילה; כיון שזהו ספק דרבנן, ועל כן אנו מניחים שהעירוב נעשה ביום. ולדעת רוב הפוסקים, העירוב אינו חל.
ולמעשה, אם הניח את העירוב שלא בסמוך לצאת הכוכבים, יש להקל, משום שיש אומרים שזמן זה אינו נחשב לבין השמשות, אלא לודאי יום.
[שו"ע תטו, ב, משנ"ב ח-י, וביה"ל ד"ה ואם; ביאורים ומוספים דרשו, 8]