תקנת 'עירוב תבשילין'
* מלאכה המותרת ביום טוב, אסור לעשותה לצורך יום אחֵר. וכדי שיוכלו לבשל ביום טוב לצורך שבת שֶׁחלה למחרתו – תיקנו חכמינו ז"ל לעשות 'עירוב תבשילין', דהיינו, שעל ידו נחשב הבישול ביום טוב לצורך שבת כ'מעורב' עם הבישול של ערב יום טוב, וכהמשך של מלאכת הבישול שהחלו בה בערב יום טוב, ואינו אלא כעין 'גמר מלאכה', ולכן התירוהו. ואין העירוב מתיר אלא מלאכות הנעשות לשֵׁם הכנת צורכי סעודות השבת. ופעולות שאין בהן איסור מלאכה, כגון קיפול בגדים באופן המותר, נחלקו הפוסקים אם מותר לעשותן ביום טוב לצורך שבת, ואם העירוב מתירן.
* עירוב תבשילין, מתיר עשיית מלאכות לצורך השבת רק ביום טוב החל ביום שישי, אך אינו מתיר את עשייתן ב'יום טוב ראשון' החל ביום חמישי.
* נהגו להשתמש בפת של עירוב תבשילין, כ'לחם משנה' בסעודות ליל שבת ושחרית של שבת, ולאוכלה בסעודה שלישית.
מֵהלכות עשיית עירוב תבשילין
* סדר מצוות 'עירוב תבשילין': לאחר ייעוד התבשיל והמאפה לצורך העירוב, מברך 'על מצוַת עירוב', ואומר: "בעירוב הזה, יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו, מיום טוב לשבת". ונחלקו הפוסקים, אם אמירה זו היא חלק ממצווַת העירוב, ואינו חל בלעדיה, או שהעירוב חל בעצם ייעוד המאכל והמאפה לעירוב תבשילין. ולכתחילה יש להחמיר בדבר.
* מצוה על הגדול שבעיר לעשות עירוב תבשילין עבור כל בני עירו, כדי שיועיל עירוב זה למי שלא עירב. ועירוב זה מועיל רק למי שאינו נחשב כ'פושע' בכך שלא עירב, וכגון ששכח לערב פעם אחת מפני טירדתו; אבל אם שכח מפני עצלותו, או ששכח פעמיים – אינו רשאי לסמוך על עירובו של גדול העיר. ומי שאינו יודע לערב בעצמו – רשאי לסמוך לכתחילה על עירובו של גדול העיר. ומי שעירב לעצמו, וגילה כי כמוּת התבשיל שבעירוב היא פחות מ'כזית', או שהתבשיל אינו כשר לעירוב – נחלקו הפוסקים אם רשאי לסמוך על עירובו של גדול העיר.
מֵהלכות ה'תבשיל' של עירוב תבשילין
* עירוב תבשילין, לא ניתן לעשותו בכל התבשילים, אלא רק בתבשיל ש'מְלַפְּתִים' בו את הפת, דהיינו שהוא בא כתוספת לאכילת פת, כגון ביצים מבושלות; ולא בתבשיל שנאכל בפני עצמו לשׂביעה, כגון תפוחי אדמה. השיעור המינימלי לגודל התבשיל, הוא – 'כזית', ואם לאחר עשיית העירוב התמעט התבשיל עד לפחות מכזית, הריהו בטֵל.
* כתבשיל לצורך ל'עירוב תבשילין', נחשב כל מאכל מבושל, צלוי, כבוש, או מעושן; ובלבד שיהיה ראוי לאכילה. ויש שכתב שאף 'פיסטור' נחשב כבישול לענין זה.
* מאכל מבושל הראוי לאכילה ללא בישול, ובישלוהו, הריהו נחשב כתבשיל לענין עירוב תבשילין; אולם, לענין איסור 'בישולי גויים' – מאכל כזה שהגוי בישלוֹ, אינו נחשב כתבשיל, ומותר באכילה.
* 'כבוש – כמבושל', דהיינו, מאכל ששהה בתוך נוזל במשך עשרים וארבע שעות רצופות, דינו כאילו התבשל בנוזל זה. וכן כלי שהיה בתוכו נוזל במשך עשרים וארבע שעות רצופות, דינו כאילו הנוזל התבשל בתוכו.