יום שני כ"ב אב תשע"ז
הסיבות הרבות לאיסור אכילת סעודה גדולה בערב שבת?
חכמינו ז"ל אסרו לסעוד בערבי שבת ויום טוב – במשך כל היום – סעודה הגדולה יותר מסעודה רגילה של ימות החול. ומי שרגיל בכל יום לאכול סעודה גדולה יותר מהממוצע, לא יעשה כן בערב שבת. וטעם האיסור, משום כבוד השבת, דהיינו שאם יאכל הרבה בבוקר, או שימשיך את סעודתו זמן רב לתוך היום, לא יאכל את סעודת ליל שבת לתאבון. ויש מפרשים – משום שמשוֶה את ימי החול לשבת. ויש אומרים שהטעם משום שמרוב טרדת הסעודה לא יכינו את צורכי השבת כראוי. אולם, אף כשמשתתפי הסעודה בלאו הכי אינם עוסקים בהכנת צורכי השבת – אסור לאכול משום כבוד השבת, כנ"ל. [שו"ע רמט, ב, משנ"ב ח, י ו־יא, וביה"ל ד"ה שאינו, וד"ה מפני; ביאורים ומוספים דרשו, 9-10]
האם ניתן לערוך סעודת 'בר מצוה' בערב שבת בבוקר?
האיסור הנ"ל אינו אמוּר בסעודת מצוה שזמנהּ בערב שבת, והיינו: סעודת פורים, סעודת חול המועד, סעודת ברית מילה, סעודת פדיון הבן, וסעודת סיום מסכת, כאשר סיימו ללמוד את המסכת בערב שבת. ודווקא המסיים עצמו ואנשים שיש להם שייכות לסיום, רשאים להשתתף בסעודת הסיום. ולכתחילה ראוי לערוך כל סעודת מצוה כזו לפני חצות היום, אך בדיעבד ניתן לעורכהּ אף לאחר זמן 'מנחה קטנה'. וסעודת ראש חודש, וכן סעודת 'בר מצוה' ביום שבו מלאו שלוש עשרה שנה לנער – נחלקו הפוסקים אם נחשבת לסעודת מצוה לענין זה. וסעודת 'תנאים', אינה נחשבת לסעודת מצוה לענין זה. [שו"ע רמט, ב, משנ"ב יג, וביה"ל ד"ה או; ביאורים ומוספים דרשו, 12-14]
האם ראוי לאכול 'מזונות' ב'קידושא רבה' בשבת בבוקר?
יש מהראשונים שכתבו שאין לאכול בשבת לפני הסעודה מיני מזונות, תבשילים או פירות, בכמוּת הגורמת לכך שהפת בסעודה לא תֵּאכל לתאבון, שהרי קיום מצות סעודת שבת הוא בפת. ויש חולקים, וכן מנהג רבים, לאכול ב'קידושא רבה' של שבת בבוקר מיני מזונות בכמוּת גדולה, ואינם חוששים למיעוט התֵּאבון בסעודת הפת שלאחר מכן. ורצוי להחמיר, ובפרט באכילת מאכלים אלו בסמוך לסעודת הפת ממש, שאז עלולה הברכה עליהם להֵחשב ל'ברכה שאינה צריכה'. ויש אומרים שאף משום 'קידוש במקום סעודה' יש לאכול דווקא פת. ועל פי דעה זו רצוי להחמיר לכל הפחות לשוב ולקדש (בַּיום) לפני סעודת הפת. [ביה"ל רמט, ב, ד"ה מותר; ביאורים ומוספים דרשו, 21; וראה שם 18 ו־20]