יום שלישי ט"ז בשבט תש"פ
האם ניתן ללוש מצות במים שלא 'לָנוּ' על סמך בדיקה במד חום?
חכמינו ז"ל תיקנו שלא ללוש מַצּוֹת כי אם ב'מים שלנו', דהיינו שעברה עליהם לינת לילה בתוך כלי לאחר שאיבתם. וטעם התקנה, משום שהשמש מחממת את המים בדרכים שונות, וצריך לצננם לפני הלישה כדי שלא 'יחמיצו' את העיסה. ואין הבדל בין אם מקור המים הוא מבאר, נהר, או כל מקור אחר.
ואין להקל וללוש במים שלא לנו על סמך בדיקת חום המים במגע היד, כי יתכן שהשמש מחממת את המים רק בנקודה מסוימת באמצעיתם, והחום מורגש בכל המים. ומטעם זה, אין לסמוך אף על מדידה מדויקת באמצעות מד חום; וכן אין להקל בדין 'מים שלנו' אף במקומות בהם המים קרים מאד.
[שו"ע תנה, א, משנ"ב ב-ג ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מהו הזמן הראוי לשאיבת 'מים שלנו'?
לדעת השולחן ערוך, זמן שאיבת 'מים שלנו' הוא מתחילת היום עד סוף 'בין השמשות', דהיינו לפני צאת הכוכבים; ולדעת הרמ"א, הזמן העיקרי הוא 'בין השמשות', אלא שקשה לדייק בכך, ולכן ניתן לשאוב גם בדקות שלפני תחילת בין השמשות. ובדיעבד, או בשעת הצורך, יש להקל כדעת השולחן ערוך.
והחזון איש נהג לשאוב מיד לאחר השקיעה, ואם המים נשאבו לפני השקיעה היה שופכם. ומאידך, הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק, נהג לשאוב זמן רב לפני השקיעה.
ומים שנשאבו בלילה לאחר צאת הכוכבים, אך לפני חצות הלילה – ניתן להשתמש בהם לאחר ששהו בכלי במשך שתים עשרה שעות.
[שו"ע תנה, א, משנ"ב ד-ו, וביה"ל ד"ה מבעוד; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
מהו המקום הראוי לאחסון 'מים שלנו'?
כאשר מזג האוויר חם, האוויר במרתפים שמתחת לפני האדמה – קר; ואילו כאשר מזג האוויר קר – האוויר במרתפים חם. ולכן, כאשר מזג האוויר חם, יש לאחסן את ה'מים שלנו' במרתף, וכאשר מזג האויר קר, יש להניחם מחוץ לבית למשך הלילה, ולהכניסם הביתה לפני זריחת השמש.
ואם שכח להכניסם הביתה וזרחה עליהם השמש – אם הם קרים, ולא פושרים, מותר ללוש בהם; ובכדי למנוע מצב שבו יפסלו המים, יש להניחם תחת סככה וכדומה, שאז לא תזרח השמש ישירות עליהם, וישארו צוננים.
ויש אומרים שניתן לאחסן את המים בחדר ממוזג שחומו אינו עולה על דרגת חום ממוצעת של 'מים שלנו'.
[שו"ע תנה, א, ומשנ"ב יא; ביאורים ומוספים דרשו, 12]