יום חמישי י"ג בחשון תשעח
האם ניתן לכתחילה להתפלל ערבית בערב שבת לפני השקיעה?
בימות הקיץ, שהימים ארוכים, נהגו במקומות רבים שאף אלו המתפללים בכל ימות השבוע תפילת ערבית לאחר צאת הכוכבים, מתפללים בערבי שבתות לפני השקיעה, בשל השעה המאוחרת לילדים הקטנים, או מטעמי נוחות בעלמא. והנוהגים כן יקפידו להתפלל מנחה לפני פלג המנחה; ובשעת הדחק, ניתן להקל להתפלל ערבית בציבור בבין השמשות, אף כאשר התפללו מנחה לאחר פלג המנחה. ולדעת הגר"א יש להמנע מלהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים. וכן מנהג רוב האשכנזים בארץ ישראל. ויש שהורו שאין (לאשכנזים) להקל בכך בארץ ישראל אלא בשעת הדחק; ויש שהתירו לנהוג כן אף בארץ ישראל. [משנ"ב רסז, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
מדוע משנים בשבת את נוסח ברכת 'השכיבנו'?
בתפילת ערבית של ליל שבת, חותמים את ברכת השכיבנו בברכת "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים", וכן משנים את סיום הברכה לפני חתימתה, בכל עדה כפי נוסחהּ. והטעם שאין חותמים "שומר עמו ישראל" כבימות החול, הוא משום שהשבת עצמה מהווה שמירה, ואין צורך בברכה מיוחדת לכך. ובנוסח בני ספרד, משמיטים את כל בקשות השמירה שבגוף הברכה. וכן ביום טוב משנים את נוסח הברכה, הגם שאין בו את השמירה של השבת, כדי שלא לזלזל בכבוד יום טוב. ואם שכח ובֵרך כבימות החול – אינו חוזר ומברך, אך אם נזכר ב'תוך כדי דיבור' לאמירת המילה "לעד", יוסיף גם את נוסח החתימה של שבת. [שו"ע רסז, ג, ומשנ"ב ז-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 16]
נוסח ברכת 'מקדש השבת' בתפילת מנחה של שבת
מנהג בני אשכנז לומר בברכת 'מקדש השבת' שבתפילות השבת: בערבית – "וינוחו בָהּ", בשחרית – "וינוחו בוֹ", ובמנחה – "וינוחו בָם". ויש שכתב טעם לדבר, ששלוש המילים – בה, בו ו־בם – יחד, הן בגימטריה נ"ז, כמספר הברכות שבתפילות ימי החול, תשע עשרה ברכות בכל אחת משלוש התפילות. ויש שכתבו שבתפילת מנחה צריך לשנות ולומר "והנחילנו... באהבה וברצון שבתות קדשך", בהתאם ללשון הרבים של המילה "בם", אולם, יש שכתבו שאין לשנות מהמקובל, ואכן כך הוא הנוסח בסידורים הישנים והמדויָקים – "שבת קדשך" גם בתפילת מנחה. ויש שפירש שלשון הריבוי נסובה על המילים "באהבה וברצון", דהיינו שינוחו באהבה וברצון. [משנ"ב רסח, א; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]