יום שלישי י"ט באדר ב' תשע"ט
האם ניתן להניח 'קוֹרת מבוי' באלכסון?
דוגמה להבהרת ההלכות דלהלן, העוסקות ב'מבוי': מבוי המוקף במחיצות משלושה צדדים, כגון צפון, מערב ודרום, והצד הרביעי, המזרחי, פרוץ, והוא מכונֶה 'פתח המבוי'. וכפי שלמדנו, חכמינו ז"ל התירו לטלטל חפצים בתוכו על ידי הנחת 'קוֹרה' בפתח המבוי, אשר ראשהּ האחד מונח על גבי המחיצה הצפונית והאחד על גבי המחיצה הדרומית, ואשר תשמש כ'הֵיכר' לכך שמבוי זה הוא רשות היחיד. היתר זה הוא רק כשרוחב פתח המבוי אינו עולה על עשר אמות.
וניתן להניח קורה זו באלכסון, דהיינו שקצה אחד שלה מונח בקצה המחיצה הצפונית, וקצה אחד מגיע לאמצע המחיצה הדרומית, (או להיפך); ומותר לטלטל במבוי עד לקו האלכסון. ויש אומרים שאין להניח את הקורה בקו אלכסון שצידו האחד רחוק ארבע אמות או יותר, באורך המחיצה, מצידו האחר. ואם רוחב המבוי עשר אמות או פחות, ובגלל נטיית האלכסון מגיע אורך הקורה ליותר מעשר אמות – נחלקו הפוסקים אם הקורה מתירה את המבוי.
[שו"ע שסג, ל, משנ"ב קכו, שעה"צ קיד, וביה"ל ד"ה יכול; ביאורים ומוספים דרשו, 127]
איזה 'מבוי' לא ניתן להתיר על ידי 'קוֹרה'?
בהמשך לאמוּר: 'מבוי' שמחיצתו הדרומית של ארוכה יותר ממחיצתו הצפונית, (או להיפך), ובולטת יותר לכיוון רשות הרבים – לא ניתן להתירו ב'קוֹרה' המונחת באלכסון על גבי שני קצות המחיצות. וטעם הדבר – שהחלק שבתוך קו האלכסון אשר נמשך עד לקצה המחיצה הדרומית, ואשר כנגדו אין מחיצה בצד הצפוני, דומה לרשות הרבים; וכאשר יראו כי מטלטלים חפצים במקום זה, עלולים לטעות ולטלטל גם ברשות הרבים; ונמצא שהקוֹרה אינה מהווה היכר לכך שמקום זה הוא רשות היחיד.
והפוסקים דנים באיזו מידת אלכסון הדברים אמורים; ויש שהכריעו להלכה כי אלכסון בכל מידה שהיא פוסל את הקורה, ויש להעמיד את הקורה רק בקו ישר, בקצה המחיצה הצפונית (לכל היותר). ואם העמיד את הקורה באלכסון ונפסלה – יש אומרים שהפסוּל הוא רק לגבי השטח העובר את קצה המחיצה הצפונית, אבל מקצה המחיצה הצפונית ופנימה, המבוי מותר בטלטול; ויש אומרים שהקורה אינה מתירה את המבוי כלל, וכן הלכה.
[שו"ע שסג, ל, משנ"ב קכג-קכד, וביה"ל ד"ה שצידו, וד"ה אינו; ביאורים ומוספים דרשו, 125]
קו ישר בהלכות מבוי וחצר – על פי הנראה לעין או על פי מדידה?
כאמוּר: כאשר שני קצות המחיצות של ה'מבוי' אינם זה כנגד זה, וה'קוֹרה' הונחה באלכסון על שני קצות המחיצות, אינה מתירה את המבוי; ויש אומרים שאלכסון בכל מידה שהיא פוסל את הקורה, ויש להעמידה בקו ישר בקצה המחיצה הקצרה.
ואם הקורה עומדת באלכסון כלשהו עם נטייה החוצה, אך הדבר לא ניכר כי אם במדידה, ואינו נראה לעין – יש אומרים שהיא מתירה את המבוי, כיון שבאופן זה יש 'הֵיכר' על ידי הקורה בדיוק כפי שיש בקורה העומדת בקו ישר לחלוטין; ויש אומרים שלא ניתן לתת שיעור בדבר, ולכן אין הקורה כשֵׁרה אלא כשהיא בקו ישר לחלוטין, דהיינו שאף במדידה נמצא כי הוא ישר.
ודין זה אמוּר גם לגבי שני 'פַּסִים' המתירים את הטלטול בחצר שצידה הרביעי פרוץ (ראה שו"ע לעיל, ב); והיינו שיש להעמידם בקו ישר זה כנגד זה; ואם על פי הנראה לעין הם עומדים בקו ישר, אלא שבמדידה נמצא כי הקו נוטה מעט באלכסון – תלוי הדבר במחלוקת הנ"ל.
[משנ"ב שסג, קכה, וביה"ל ד"ה שצידו; ביאורים ומוספים דרשו, 126]