יום ראשון כ"ב בטבת תש"פ
האם ניתן להכשיר כלי אחסון של בירה לפסח?
כלי ש'נכבש' בתוכו שֵׁכר שעורים (– בירה), או משקה אחר של חמץ, דהיינו שהמשקה שהה בכלי במשך עשרים וארבע שעות רצופות – ו'כבוש' דינו כמבושל, ו'מבליע' בכלי את טעם החמץ – ניתן להכשירו בהגעלה.
ואם מדובר בכלי גדול שלא ניתן להכניסו לתוך כלי אחר על מנת להגעילו בתוכו, ניתן להכשירו על ידי הנחת אבנים מלובנות בתוכו, ושפיכת מים רותחים מ'כלי ראשון' על גבי האבנים, וגלגול הכלי באופן שמֵי ההגעלה יגיעו לכל מקום בחבית.
ואם הכלי עשוי מעץ – יש להחמיר ולא להשתמש בו אף לאחר הגעלה, כיון שקשה לנקותו כראוי לפני ההגעלה. אולם, כלי עץ שיש בו משקה שהוא עצמו אינו חמץ, אלא שמעורב בו 'טעם' חמץ – וכגון שהרתיחוהו בתוך כלי חמץ 'בן יומו' ולאחר מכן העבירוהו לכלי הנוכחי – ניתן לכתחילה להשתמש בו לאחר הגעלה.
[שו"ע תנא, כא, ומשנ"ב קיט]
גביע ששתו בו ויסקי חמץ – האם ניתן להכשירו לפסח?
כלי ששהה בו משקה חריף שנעשה מחמץ, כגון ויסקי – לא ניתן להכשירו בהגעלה בלבד, משום שגם לאחריה נותרים בכלי ריחו וטעמו של המשקה, ומשום חומרת איסור חמץ אין להשתמש בו בפסח במצב זה. אולם, ניתן להכשירו על ידי שינקוהו ביסודיות, ולאחר מכן 'יבשלוהו' היטב במים וחומר ניקוי, עד שיפוג ממנו ריח המשקה החריף, ולאחר מכן יגעילוהו.
ואם הכלי עשוי מעץ ומורכב מכמה חלקים, לא ניתן להכשירו אף אם יפוג ממנו ריח המשקה, היות והחמץ חודר לבין חלקי הכלי, ולא ניתן להוציאו בנקיון ובהגעלה.
ויש שכתב שנהוג להחמיר אף באופן שהמשקה שהה בכלי פחות מעשרים וארבע שעות. אך כוסיות וגביעים, שהמשקה שוהה בהם לזמן קצר, וריחו וטעמו של המשקה אינם נספגים בהם – ניתן להכשירם בהגעלה בלבד.
[משנ"ב תנא, קכ; ביאורים ומוספים דרשו, 109-110, וראה שם, 108 ו־111]
משקה חריף שמזגוהו לכלי חמץ – האם מותר לשתותו בפסח?
בהמשך לאמוּר: כלי שאינו עשוי מעץ, ש'נכבש' בתוכו משקה חמץ, ולא הגעילוהו, אך ניקוהו כראוי (ראה במקורות), ומילאוהו במשקה כשר לפסח – המשקה מותר בשתייה בפסח.
והיתר זה, הוא אף באופן שלא חלפו עשרים וארבע שעות מֵעֵת שרוקנו את הכלי ממשקה החמץ עד שמילאוהו במשקה הכשר לפסח. אך יש אוסרים במקרה שמדובר במשקה שטעמו של משקה החמץ אינו פוגם אותו.
ואם אחד המשקאות – משקה החמץ, או המשקה הכשר לפסח – חריף, אזי אף אם חלפו עשרים וארבע שעות מֵעֵת שרוקנו את הכלי ממשקה החמץ עד שמילאוהו במשקה הכשר לפסח, המשקה אסור בפסח.
וכל אופני ההיתר, הם רק במקרה שהעבירו את המשקה הכשר לפסח מכלי החמץ לפני הפסח, אבל אם המשקה שהה בכלי החמץ בפסח – לדעת הרמ"א אסור לשתותו.
[שו"ע תנא, כא, ומשנ"ב קכב; וראה שם, קיט; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 113]
שאלות לגבי משקה חמץ
1 מה נחשב למשקה חריף זה מתחיל מאחוז אלכוהול מסוים או אפילו בירה של 3% אלכוהול?
2 מה הדין לגבי יין שהוא עצמו אינו חמץ אבל סביר להניח שהשתמשו להכנתו בכלי חמץ?
3 לגבי גביעים וכוסות מה נחשב זמן קצר? מי שכתבו להחמיר אפילו שעה המשקה פחות מ24 שעות, אז כמה פחות? ומה הדין לגבי כוסות שלפעמים כן משאירים שם את המשקה ליותר מ24 שעות אך לא תמיד, האם אפשר להקל לפי רוב תשמישו
וכמובן הכי חשוב מה זה ל"בשל" את הכלי, אני הבנתי שזה בסיר אחר מסיר ההגעלה נכון?
תודה רבה