היום נלמד: 'חֲמַר מְדִינָה'
יום ראשון ג' בטבת תשע"ז
מהו 'חֲמַר מְדִינָה' הנחשב כיין?
קידוש, הבדלה וכוס של ברכת המזון, אינם אלא על יין; אולם, במקום שלא מצוי בו יין, נחשב המשקה שהוא 'חמר מדינה' (= יֵין המדינה) כְּיַיִן; והיינו המשקה שרוב בני המדינה שותים ממנו בכל יום, או שעיקר שתייתם בסעודה הימנו, מלבד מים, שאינם נחשבים כיין אף במקום שמשמשים כמשקה העיקרי. והוא הדין למי סודה. משקאות קלים ומוגזים שעיקרם מים - יש אומרים שדינם כמים, ויש שהסתפק בדבר. ויש אומרים שבזמננו שהיין מצוי בשפע, ובמקומות רבים אין שותים אותו כלל כי אם במועדים מסוימים, והמשקאות האחרים אינם באים כתחליף ליין - אין דין 'חמר מדינה' לשום משקה; ויש חולקים. [סעיף ב, ס"ק ה, ו ו־י, ושעה"צ ס"ק ד; ביאורים ומוספים דרשו, 5, 6 ו־11]
האם ניתן לקדש על 'חֲמַר מְדִינָה' כשיש ברשותך יין?
כאמור, דין 'חמר מדינה' הוא דווקא כשהיין אינו מצוי. ואם היין מצוי, אך לא בשפע - אין לקדש ולהבדיל על חמר מדינה, אך לענין כוס של ברכת המזון יש להקל, אלא אם כן יש ברשותו יין בכמות המספיקה הן לקידוש ולהבדלה והן לברכת המזון. ואם חמר המדינה חביב עליו מן היין, וכל שכן כשקשה לו לשתות יין - רשאי אף לקדש ולהבדיל עליו, ואף כשיש יין בביתו. ויש שנוהגים להשתמש בחמר מדינה ששותים בסעודה לכוס של ברכת המזון, אף כשהיין מצוי בשפע; ואין למחות בידם, משום שיש אומרים שברכת המזון אינה טעונה יין כלל, ובנוסף - יש אומרים שהמשקה העיקרי שבסעודה נחשב כיין לענין זה, ויש לצרף את דעתם להקל. [סעיף ב וס"ק ז, יא, יב, יג ו־יד; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7; וראה שעה"צ ס"ק ד]
האם ניתן להבדיל על תֵּה, קפה ובירה?
לדעת הסוברים שיש בזמננו דין 'חמר מדינה' (ראה לעיל) - יש אומרים שמיצי תפוזים ואשכוליות נחשבים כחמר מדינה, ויש שהסתפק בדבר. ונחלקו הפוסקים לענין תֵּה, ויש שהקל בשעת הדחק. וקפה - בחוֹם שהדרך לכבד בו אחרים לשתות - יש אומרים שדינו כחמר מדינה, הן עם חלב והן ללא חלב, הן 'שחור' והן 'נמס'; ויש שהקל רק במקומות שמגישים אותו בשמחות; ויש אומרים שאינו נחשב כחמר מדינה; ויש שהקל בשעת הדחק בקפה ללא חלב בלבד. ובירה לבנה - יש אומרים שנחשבת כחמר מדינה, ויש שהקל רק בשעת הדחק. ובירה שחורה - נחלקו הפוסקים אם נחשבת כחמר מדינה; ויש שהקל רק בדיעבד. וחלב, אינו נחשב לחמר מדינה. [ביאורים ומוספים דרשו, 11]