יום שני י"ג בחשוון תש"פ
האם מצה נחשבת למוקצה בערב פסח שחל בשבת?
כשערב פסח חל בשבת, בודקים את הבית מחמץ בליל י"ג בניסן, בברכה, וככל דיני הבדיקה בליל י"ד בניסן בשנים רגילות. ומבטלים את החמץ לאחר הבדיקה, ובערב שבת לפני חצות מבערים את כל החמץ, מלבד החמץ המיועד לאכילה עד לזמן איסור החמץ בשבת, הכולל את הפת לסעודות השבת בלילה ובבוקר.
ולחם משנה אין להותיר, אם אינו זקוק לו לאכילה בסעודה, אלא יש להשתמש במצה כלחם משנה, ויניחנה בשקית וכדומה כדי למנוע מגע בחמץ. ויש אומרים שמצה היא מוקצה בשבת זו, כיון שאסור לאוכלה (ראה להלן); אך בבית שיש בו ילד שאינו ראוי לקיום המצוה בליל הסדר, לכל הדעות אין המצה מוקצה, כיון שהיא ראויה לאכילה לילד זה.
[שו"ע תמד, א, משנ"ב א, וביה"ל ד"ה ומשיירין; ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־8]
כיצד מקיימים את מצות סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת?
בערב פסח אסור לאכול מצה; ומצה שנילושה במי פירות בלבד, המכונָה 'מצה עשירה' – למנהג בני ספרד מותר לאוכלה, ולמנהג בני אשכנז אסור. ולכן, בערב פסח שחל בשבת, בסעודה שלישית, שזמנהּ לאחר תפילת מנחה, שאז כבר אסור לאכול חמץ – למנהג בני ספרד, יאכל מצה עשירה; ולמנהג בני אשכנז, יאכל בשר ודגים; ואם אין לו בשר או דגים, יאכל פירות, ויש עדיפות לפירות משבעת המינים.
ברם, מאחר ויש אומרים שניתן לקיים סעודה שלישית של שבת לפני חצות היום, ראוי שבנוסף על הבשר או הפירות שאוכלים בני אשכנז לאחר תפילת מנחה, יאכלו בבוקר שתי סעודות פת. והעושה כן, יֵצא ממקומו בין שתי הסעודות, וישהה ביניהן במשך כמחצית השעה, ויש שכתבו כי די ברבע שעה.
[שו"ע תמד, א, ומשנ"ב ה, ו ו־ח; ביאורים ומוספים דרשו, 11, 13 ו־14]
האם מותר לאכול מצה מטוגנת בערב פסח?
בהמשך לאמוּר: יש אומרים שניתן לקיים סעודה שלישית לאחר חצות היום במצה מבושלת, ויש אומרים שאף במטוגנת; אף יש אומרים שאף מצה מבושלת או מטוגנת אסורה באכילה בערב פסח.
ובשעת הצורך, כגון שיש קושי לנקות את השיניים מחמץ בשבת, או במקום שמפזרים האוכל בחדרים רבים (כגון בתי חולים) וקשה להשגיח על החמץ – ניתן להקל.
ובכל מקרה שאוכלים מצה לאחר חצות היום, דהיינו, בין למנהג בני ספרד שאוכלים מצה עשירה, ובין בני אשכנז האוכלים מצה מבושלת או מטוגנת – מותר לאוכלה רק עד תחילת הרבע האחרון של היום, כדי שיאכלו בלילה את מצת המצוה לתאבון. ומסיבה זו, אין להרבות אף במאכלים אחרים, כגון בשר או פירות.
[שו"ע תמד, א, משנ"ב ז-ח, ושעה"צ א; ביאורים ומוספים דרשו, 15-16]