איך מכשירים כלי שיש בו טלאי? • האם יש הבדל בין טלאי שמחובר במסמרים לבין טלאי המחובר בחום האש? • ומה הדין בכלי שחרטו עליו רושם של אותיות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיפים י"ג – י"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כלי שיש בו טלאי, אם הטלאי קדם לביאת האיסור, ומבאר המ"ב, כגון שחיברו את הטלאי לכלי בעוד שהכלי היה חדש, או שהגעילו את הכלי, ואח"כ חיברו לו את הטלאי, ואח"כ השתמשו בכלי כאשר כבר הטלאי היה קבוע בו, באופן כזה, אפשר להגעיל את הכלי כמות שהוא, שהרי כבולעו כך פולטו, וכשם שהכלי בלע עם הטלאי, כך אפשר להגעיל אותו עם הטלאי, וכשם שהבליעות חדרו לכלי דרך הטלאי, כך הם נפלטות מהכלי דרך הטלאי, אא"כ יש מקום לחשוש שמא יש חמץ בעין בין הכלי לטלאי, שאז לא מועילה הגעלה לחמץ בעין, אלא צריך ליבון קל.
אם הבליעה קדמה לטלאי, יש מקום לחשוש לשני דברים:
א. שמא הבליעות לא ייצאו דרך הטלאי, ומי ההגעלה אין בכוחם להפליט את הבליעות שבכלי, כיוון שהטלאי מפריד בין הכלי לבין מי ההגעלה, ולפי טעם זה, לא מספיק שישים גחלים, אלא צריך ליבון חמור עד שניצוצות ניתזים .
ב. שמא יש חמץ בין שנמצא בין הכלי לטלאי, ובאופן כזה צריך להסיר את הטלאי לפני ההגעלה, או שישים גחלים על מקום הטלאי עד שישרוף את גוף האיסור.
המ"ב אומר, שמדובר שהטלאי מחובר לכלי עם מסמרים, אבל אם הטלאי מחובר לכלי ע"י חום האש, אין חשש לבעין, שהרי חום האש שרף את הבעין, וגם אין חשש שמא הבליעות לא נפלטות ע"י מי ההגעלה, כיוון שהטלאי והכלי הם דבר אחד, והאש שרפה את הבליעות שיש שם.
אם הכלי הוא של עץ, אין לו תקנה, אא"כ ירחיב את מקום הסדק, באופן שיוכל להוציא את מה שבתוכו, ורושם (אותיות) שעושים האומנים בתוך כלים, מותר להגעילם, מאחר שנעשה מחדש, וינקרם היטב.
מכסה שע"ג קדירה של חמץ, המכסה צריך הגעלה ואינו צריך ליבון, ומבאר המ"ב, שכיוון שהוא בולע ע"י הזיעה שעולה מהתבשיל וחודרת אל המכסה, די לו בהגעלה, אבל אם הכיסוי בלע בצק ללא משקה, צריך ליבון, ואם נתנו את המכסה בפסח ע"ג קדירה שיש בה תבשיל של פסח וללא הגעלה, התבשיל אסור, ומבאר המ"ב, שההבל שעולה מהתבשיל, חודר למכסה האסור, ומוציא ממנו את בליעות החמץ, והם חוזרות ומתערבות עם התבשיל של פסח, והתבשיל נאסר, אא"כ הוא מיהר לסלק את המכסה בעודו יבש, שאז התבשיל והקדירה מותרים.
אומר המ"ב, אם זה היה בערב פסח, מספיק שיש שישים בתבשיל כנגד המכסה, ואז אפילו אינו בן יומו יש להקל, אבל בפסח עצמו א"א להקל בזה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א