השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קצ"ז סעיף ד' [ברמ"א]
- דין צירוף לזימון שלשה או עשרה -
השיעור המחייב בבהמ"ז מדאורייתא ומדרבנן | אדם שלא טעם כלום האם יכול להוציא את חבירו בבהמ"ז? | האם גם כשצמא עדיין אינו מחויב בבהמ"ז מדאורייתא? | אכל כדי שביעה והוא צמא, או רווה ולא אכל כדי שביעה, מי יברך? | אדם שבע המתיישב לאכול האם מברך על אכילתו?
בחלקו הראשון של הסעיף מבואר, שכדי להתחייב בבהמ"ז מדאורייתא, צריך שיאכל כדי שביעה, אבל אם אינו שבע מהפת, הוא חייב בבהמ"ז מדרבנן, ונפק"מ, כאשר קבוצת אנשים אוכלים יחד, ואחד מוציא את כולם בבהמ"ז, מצווה שיוציא את כולם אותו שחייב בבהמ"ז מדאורייתא, והוא יפטור את אותם אלו שאכלו שיעור של שביעה, ובדיעבד, אם יש רק אחד שיודע לברך בהמ"ז ולא אכל שיעור שביעה, אלא אכל רק כזית, יכול לפטור את כולם וגם את אותם אלו שאכלו שיעור של שביעה, כיון שמעיקר הדין, גם אדם שלא טעם כלום, יכול להוציא את חבירו בבהמ"ז מדין ערבות, ורק לכתחילה ראוי שדרגת החיוב תהיה שווה.
הרמ"א מביא שיטה הסוברת, שכדי שבהמ"ז תהיה מדאורייתא, לא מספיק שאדם יהיה שבע מהסעודה, אלא צריך שגם לא יהיה צמא, וכל עוד שהוא צמא, לא יוצא יד"ח בהמ"ז מדאורייתא, ונפק"מ, באופן שיושבים יחד בסעודה ואחד מברך ופוטר את כולם, יברך אותו שהחיוב שלו גמור בכך שהוא שבע ורווה, ולא משנה מתי הוא שתה אפילו ששתה קודם הסעודה.
באופן שיש קבוצת אנשים, ויש אפשרות שאותו ששבע יברך ויוציא את כולם אבל הוא עדיין צמא, ויש אפשרות שזה ששתה ולא צמא אבל לא אכל כדי שביעה יברך בהמ"ז, עדיף לבחור באותו אחד ששבע מהאכילה אע"פ שהוא צמא, דזו השיטה הרווחת ביותר.
אדם שאכל והוא שבע, אם בכ"ז נהנה גרונו ממה שאוכל עכשיו, יברך ברכה ראשונה ואחרונה, ואם קץ במאכלו לא יברך כלל.
סימן קצ"ח סעיף א'
- אחד נכנס אצל שלשה שאכלו -
שמע זימון ולא היה בסעודה, מה עליו לענות? | מה עונה כששומע זימון בעשרה?
ג' שאכלו יחד ומזמנים יחד, ונכנס מישהו שלא השתתף איתם בסעודה, לא מן ראוי שיעמוד מהצד ולא יענה, ולכן אם שתה בלבד מספיק בשביל שיענה "ברוך שאכלנו משלו" יחד איתם כי שתייה בכלל אכילה, אבל גם לא שתה אומר "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", ואם זה זימון בעשרה אומר "ברוך אלקינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד".