יום שלישי כ"ה בתשרי תשפ"א
האם מותר לתת 'מוקצה' במתנה ביום טוב?
חכמינו ז"ל אסרו לתת מתנות בשבת וביום טוב, משום שהנתינה דומה למקח וממכר, האסורים בשבת וביום טוב. אולם, כשיש בדבר צורך שבת ויום טוב, מותר לתת את המתנה. ולכן, לדוגמה, מותר לתת מאכלים במתנה לאדם שנצרך להם בשבת.
ויתֵרה מזו, אף כשאין למקבל צורך במתנה, או שלא ניתן להשתמש בה ביום טוב – אם הנותן שמח בעצם נתינת המתנה, נחשב הדבר לצורך יום טוב, מפני השמחה הנגרמת לנותן; אך זאת רק כשמדובר במתנה שבימות החול ראויה לשימוש מיידי; ורק באופן שאין איסור 'מוקצה' בטלטול המתנה. ויש שנראה מדבריהם שאף 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר לתיתו במתנה באופן הנ"ל, משום שמותר לטלטלו כדי להשתמש בו לצורך של היתר, ונתינת המתנה נחשבת לשימוש של היתר.
[שו"ע תקטז, א, ומשנ"ב א ו־יב; משנ"ב שו, לג; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־7; וראה שם, 8, וראה ארח"ש כב, הע' ס ו־סד]
באיזו צורה מותר להוביל מאכלים ברחוב ביום טוב?
אסור להוביל מאכלים ביום טוב ברחוב העיר – אף במקום שיש בו 'עירוב' – בצורה הנראית כהובלה למכירה; ואף בחצר וכדומה, אין להוביל מאכלים בצורה כזו, כי אם בשעת הצורך.
ומהי הצורה הנראית כהובלה למכירה? לדעת השולחן ערוך – שלושה אנשים הצועדים בשורה עורפית, ונושאים בידיהם מאכל זהה; אך אם אינם צועדים בשורה, או שכל אחד מהם נושא בידו מאכל אחר, אין זה נראה כהובלה למכירה.
ויש אומרים, שכאשר הם נושאים מאכל זהה, אסורה ההובלה אף כשאינם צועדים בשורה; אך נחלקו לענין נשיאת מאכלים שונים כאשר הם צועדים בשורה – יש אוסרים, ויש מתירים.
[שו"ע תקטז, ב, משנ"ב ו-ז, ושעה"צ י-יא]
איזה מאכל מותר לתת במתנה ביום טוב?
כאמוּר, דבר שאינו ראוי לשימוש ביום טוב, ואינו ראוי לשימוש מיידי בימות החול, אסור לתיתו במתנה ביום טוב; וכל שכן שאסור להעבירו מבית הנותן אל בית המקבל דרך רשות הרבים, משום איסור מלאכת 'הוצאה' שלא לצורך יום טוב.
ומאכל שבדרך כלל מיועד לאכילה רק לאחר עשיית מלאכות האסורות ביום טוב, כגון מלאכת הטחינה, אך הוא ראוי לאכילה באופנים מסוימים גם ללא מלאכות אלו – אסור לתיתו במתנה, כיון שהעברתו מהמקבל אל הנותן נראית כהכנה לימות החול.
ואף מאכל שמיועד לאכילה לאחר עשיית מלאכות המותרות ביום טוב, כגון עוף שניתן לשוחטו ולבשלו ביום טוב – אם לא נותר ביום טוב זמן המספיק לביצוע מלאכות אלו, אסור לתיתו ביום טוב.
[שו"ע תקטז, א, משנ"ב ד, ושעה"צ ו; וראה משנ"ב ה; ביאורים ומוספים דרשו, 3]