מהיכן לומדים שאסור לכתוב בחול המועד? │ האם כתיבה נחשבת מעשה אומן? │ ובאיזה אופן מותר להעתיק ספר בחול המועד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ה סעיפים א' – ב']
המקור לאיסור כתיבה
כתיבה היא מהמלאכות האסורות בחול המועד, והמקור לדין זה הוא במשנה במסכת מועד קטן, ואמנם שם מדובר בעניין כתיבת ספר תורה, אבל השולחן ערוך העתיק את האיסור של כתיבת ספר תורה גם לגבי שאר כתיבה, כגון כתיבה של חומשים או גמרות.
הגהת ספר תורה
ספר תורה פסול שצריך להגיה בו אות אחת, כגון שצריך לתקן בו את הרי"ש ולעשות אותו דל"ת, אסור לתקן את הספר תורה בחול המועד, ואפילו שמצא טעות במועד עצמו ואפילו באמצע הקריאה, בכל זאת אסור לתקן אותו, אלא מוציא ספר תורה אחר, ודן השער הציון, האם מותר לתקן ספר תורה פרטי, שהרי כל עוד שהספר תורה פסול, הוא לא מקיים בו מצות כתיבת ספר תורה, אז אולי כדי לקיים מצות כתיבת ספר תורה, מותר להגיה בו אות אחת בחול המועד, עוד מתבאר מתוך דברי המשנה ברורה, שאם אין לציבור ספר תורה אחר לקרוא בו חוץ מהספר תורה הזה, זה כבר נחשב לצורך רבים וצורך המועד, ובאופן כזה מותר להגיה את הספר תורה, והשולחן ערוך מדבר באופן שיש לציבור ספר תורה אחר לקרוא בו, שבאופן כזה, אסור לכתוב בחול המועד, ואפילו להגיה אות אחת אסור.
כתיבה מעשה אומן או מעשה הדיוט
אומר הרמ"א, שלצורך רבים, יש אוסרים אם זה לא לצורך המועד, ויש מתירים, ומבאר המשנה ברורה, שהרמ"א לא מדבר על הגהת ספר תורה, משום ששם זה ודאי מעשה אומן, ואסור לכולי עלמא לכתוב כתיבה כזאת אפילו לצורך רבים אם זה לא לצורך המועד, אלא הרמ"א מדבר על סתם כתיבה, שבזה נחלקו, האם סתם כתיבה נחשבת למעשה אומן, או שהיא נחשבת למעשה הדיוט, ונפקא מינה, האם סתם כתיבה מותרת לצורך רבים כזה שאינו לצורך המועד, ומסיים הרמ"א, שנהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן, אלא הוא נחשב מעשה הדיוט, ומותר לצורך רבים גם כשאינו לצורך המועד.
הגהת ספרי מקרא וגמרות
ציבור שאין להם ספר תורה כשר לקרוא בו, הדין הוא, שמותר להגיה אותו בחול המועד כדי לקרוא בו בציבור, כיוון שזה צורך המועד, ומותר אפילו מעשה אומן, וכן אם חסר אות או תיבה, מותר לכתוב את האות או התיבה בשלימות, וכן ספרי מקרא וגמרא שצריך לקרוא בהם במועד, מותר להגיה אותם בחול המועד, משום שזה דבר האבד, והמשנה ברורה תמה, מה שייך בזה דבר האבד, הרי הוא לא צריך לתקן את זה כדי שיוכל לקרוא, אלא שיתקן את זה אחרי המועד, ובינתיים ירשום היכן הטעות, ומבאר המשנה ברורה, שמדובר כאן שהוא מגיה מתוך השכל, ולא מתוך ספר אחר, ולכן, יתכן שלאחר יום טוב ישכח את העיון הזה, וממילא זה דבר האבד.
העתקת ספרים
מותר להעתיק ספר בחול המועד כדי ללמוד בו, ובבית יוסף משמע שמותר דווקא אם זה לצורך רבים, אבל משמע מדברי המגן אברהם והגר"א, שמותר גם לצורך עצמו, ומביא השער הציון שני טעמים להתיר זאת, המג"א אומר שזה דבר האבד, והגר"א אומר שמדמים את זה לספר תורה שכתוב, שמותר לאדם לכתוב תפילין ומזוזות לעצמו, וכן שאר ספרים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א